בעשור האחרון, ישראל ואירלנד היו בחזית מהפכה כפולה מוצלחת. בזירה הבינלאומית, שתי המדינות הקטנות היו מוקדים לחברות טכנולוגיה מבוססות חדשות (NTBF) שהצליחו לבסס את עצמן בשווקים גלובליים בתחום התוכנה וטכנולוגיית המידע, והפכו לשחקניות מצליחות במהפכה התעשייתית הגדולה ביותר של זמננו. בזירה המקומית, הנופים הפוליטיים והתעשייתיים של שתי המדינות, שלא היו מודלים להצלחה תעשייתית מאז עצמאותן במחצית הראשונה של המאה ה-20, השתנו במהירות עם הופעת סוג חדש של תאגיד ומבנה מוסדי פיננסי ומשפטי שהביא עמו, ה-NTBFs בתחום טכנולוגיית המידע (IT).
מאמר זה יעריך וינתח את הצלחת תעשיית ההיי-טק האירית והישראלית, ישווה את דרכי ההתפתחות השונות מאוד של שתי התעשיות, ויציג את הדיאלוג ההיסטורי הדינמי בין המדינה לעסקים הפרטיים שעיצב את התעשייה. אני טוען שההיסטוריות השונות של הצמיחה והיצירה התעשייתית ממשיכות לעצב את התעשייה בהווה, ומובילות למודלים שונים מאוד של אסטרטגיות צמיחה של תאגידים בתעשיית ההיי-טק האירית והישראלית, ודורשות שתי גישות שונות של מדיניות ציבורית כדי לפצות ולשפר את החולשות והחוזקות השונות של כל מודל. הנתונים למאמר זה הושלמו באמצעות 233 ראיונות פתוחים עם מייסדי NTBFs, מנהלי תאגידים רב-לאומיים, קרנות הון סיכון, עובדי מדינה ואקדמאים שנערכו באירלנד, ישראל וארה”ב בין דצמבר 1999 לפברואר 2002.
המאמר מאורגן כך: החלק הראשון הוא תיאור קצר של תעשיות ההיי-טק הישראלית והאירית, שמטרתו להראות את הצמיחה המשמעותית שלהן בעשור האחרון ואת ההבדלים המהותיים בהרכבן. החלק השני מציג את ההיסטוריה השונה של מדיניות תעשייתית באירלנד ובישראל. אני טוען שמטרת המדינה הישראלית הייתה לפתח תעשייה המבוססת על יכולות מחקר ופיתוח (מו”פ) חזקות ומתפתחות עם תחרות בינלאומית. לכן, המיקוד של המדינה בישראל היה בפיתוח יכולות מו”פ וחדשנות בכל מערכת החדשנות, עם דגש מיוחד על מו”פ תעשייתי. באירלנד, לעומת זאת, הכוונה של המדינה הייתה לפתח תעשייה שתיצור מספר משמעותי של מקומות עבודה, ומערכות החינוך והחדשנות פותחו סביב מטרה זו, כלומר, נחשבו כתת-קטגוריה של מדיניות תעשייתית כוללת המתוכננת סביב יצירת מקומות עבודה.
אני מסכם בטענה ששתי המדיניות התעשייתיות השונות מאוד והדיאלוגים המתמשכים השונים בין התעשייה למדינה שהתפתחו כתוצאה מכך, יצרו מבנה ייחודי של צמיחת NTBFs בכל מקרה. אני גם מתבונן בחולשות ובחוזקות השונות שהמורשות הללו השאירו לאירלנד ולישראל.
