ראש המסלול לתכנון ערים ואזורים בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון, חוקר בכיר במרכז לחקר העיר והאזור בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון וחבר הנהלתו.
פרסם עשרות מאמרים, פרקים בספרים וספרים בתחומי התמחותו.
היה מעורב וגם כיום מעורב בשלושה פרויקטי מחקר גדולים הממומנים על ידי תוכניות המסגרת של האיחוד האירופאי: IV Framework program – (IFISE) “Israeli Financing Innovation Schemes for Europe”; VI Framework Program - (RICAFE2) “Regional Comparative Advantage and Knowledge-Based Entrepreneurship” ו- VII Framework Program (PICK-ME) “Policy Incentives for the Creation of Knowledge: Methods and Evidence”; ושלושה פרויקטי מחקר שממונו על ידי קרן גרמניה-ישראל (GIF).
שותף בכיר להכנתה של תוכניות: "ישראל 2020" – תוכנית אב ארצית וכוללת למדינת ישראל בטווח הארוך; תמ"א 35 – תוכנית מתאר ארצית משולבת לבנייה, לפיתוח ולשימור ותמ"מ 2 – תוכנית מתאר למחוז הצפון.
התאמת הביקוש להכשרת עובדי ידע בשווקי עבודה קיימים
מחקר זה בוצע במסגרת חבילת עבודה מס' 6 של פרויקט PICK-ME. במסגרת זאת נותחו נתונים שנאספו במסגרת סקר שביצע הל.מ.ס בקרב למעלה מ-5,000 בוגרי אוניברסיטאות ומכללות אקדמיות בישראל אשר בחן את מידת השתלבותם בשוק העבודה.
תמריצי מדיניות ליצירת ידע: PICK-ME – EU 7th Framework
הפרויקט אשר בוצע במסגרת התוכנית השביעית של האיחוד האירופי (FP7), הורכב מקונסורציום בו חברות שבע מדינות (איטליה, גרמניה, צרפת, ספרד, פולין, בריטניה וישראל). מטרת הפרויקט לבחון אמפירית את התפקיד שממלא צד הביקוש ביצירה של ידע טכנולוגי, בהכרה בחדשנות טכנולוגית וארגונית ובעידוד הגידול בפריון. הפרויקט הסתיים פורמאלית ותרומתנו באה לידי ביטוי בחמש תפוקות.
סוגיות לגיבוש תוכנית מטרופולין בצפון
קידום ומיצוב של אזור הצפון כמטרופולין אטרקטיבי לתעשייה ולציבור הישראלי, נמצא חדשות לבקרים על סדר היום הציבורי. עבודה זו נועדה להעניק כלים לגיבוש תוכנית אטרקטיבית לצפון כך שייהפך למטרופולין מפותח כלכלית ותעסוקתית, תוך התבססות על מודלים חדשים לפיתוח אזורי ונתונים שרלוונטיים לאזור הצפון. הנתונים בפרויקט זה מתבססים בחלקם על עבודה שבוצעה במוסד שמואל נאמן לשדרוג כלכלי של אזור הצפון וניתוחם.
השקעות בהשכלה גבוהה ובמחקר מדעי וטכנולוגי: ישראל במבט משווה בינלאומי
חלקו הראשון של המחקר הוא תיאורי ברובו, ומתמקד במסלולי הפיתוח של ישראל והמדינות המפותחות. הוא בודק את ההשתנות במאפייני ההשכלה הגבוהה והצמיחה הכלכלית במדינות ה-OECD לאורך ארבע תקופות זמן. דגש מיוחד מושם על בחינת מיקומה היחסי של ישראל בתוך מדינות ה-OECD, והשוואת מעמדה למדינות קטנות אחרות כדוגמת אירלנד ופינלנד, הדומות יותר במאפייניהן לישראל. חלקו השני של המחקר הוא אמפירי בעיקרו ואומד באמצעות שני מודלים (מודל דו שלבי ומודל רגרסיה מרובה), את הקשר בין ההשקעה בהשכלה גבוהה לבין ביצועי המשקים במדינות המפותחות.
