שינויי האקלים מעלים את התדירות והחומרה של אירועי מזג אוויר קיצוני בכל העולם, כאשר חום קיצוני אחראי ליותר מקרי מוות מכל אסון אקלימי אחר ברחבי העולם. הפורום הכלכלי העולמי, מצביע על ‘כישלון בפעולות אקלים’ ו’אירועי מזג אוויר קיצוניים’ מבין הסיכונים העולמיים החמורים ביותר, גם בטווח הקצר וגם בטווח הארוך.
תושבי הערים, חשופים במיוחד לאיום זה בשל תופעת אי החום העירוני, והשפעות האקלים מורגשות באופן לא פרופורציונלי בקהילות עירוניות בשוליים הכלכליים והחברתיים. המזרח התיכון, לצד אסיה, הינם האזורים שבהם בערים רבות נחוות טמפרטורות גבוהות כבר כיום, ומספר הימים עם חום גבוה והיקף גלי החום יגדלו משמעותית לקראת 2050, ואלו גם אזורים בהם צפויים הנזקים המשמעותיים ביותר. ערים אמנם משתרעות רק על כ-1% משטח כדור הארץ, אך הן אחראיות לייצור של כ-80% מהתוצר העולמי הגולמי, צורכות כ-78% מהאנרגיה ומייצרות יותר מ-60% מפליטות גזי החממה העולמיות, ולכן חשוב במיוחד ליישם בהן מדיניות אקלים מתקדמת.
עבודה זו בוחנת את ההשפעות של התחממות המרחב העירוני בתל אביב-יפו על היבטים כלכליים שונים ברווחת ציבור לקוחות העיר (עסקים, תיירים, ותושבים) ובכלכלת העירייה, בשנת 2050. ההתייחסות להשפעות באמצע המאה מגלמת איזון טוב בין איכות התחזיות וחוסר הוודאות. לגבי שנים קרובות יותר, לא פעם השינויים הם מינוריים, אין פערים בין תרחישים שונים וגם אין אפשרות אמיתית לשנות באופן מהותי את פני הדברים – התהליכים שהתרחשו עד עכשיו קובעים במידה רבה את המצב עד לאמצע המאה, ואילו פעולות שינקטו בעשורים הקרובים הן בעלות פוטנציאל השפעה אמיתי על השנים לאחר 2050. עבודה זו בוחנת שני תרחישי התחממות אפשריים – תרחישי RCP4.5 ו-RCP8.5, שמופיעים כשני תרחישים מרכזיים בתחזיות שונות, הינם מספיק שונים אחד מהשני וגם משמשים בתחזיות של השירות המטאורולוגי הישראלי. עבודה זו עוסקת בכימות הנזקים כתוצאה מעליית הטמפרטורות, בלבד. השפעות כתוצאה משינויי אקלים נוספים כגון, הצפות, עליית מפלס הים, שריפות, בצורות ועוד אינן תחת תכולת עבודה זו, על אף שישנן השפעות גומלין בין התופעות.
עבודה זו סקרה עשרות מקורות מידע שבוחנים את הסוגיה מנקודות מבט שונות – הסתכלות גלובלית, בחינה אזורית, ומדינתית, התמקדות עירונית, ובחינה נושאית. כמו כן נסקרו מקורות מידע מישראל שעסקו בתחום, ועשרות מאמרים אקדמיים. סקירת הספרות הרחבה מתארת במפורט את ההשפעות הצפויות ומדדים אפשריים לכימותן, ומתמקדת בתחומים קונקרטיים של בריאות ורווחה, אנרגיה, פיתוח כלכלי ואקולוגיה, בהתאם לגישה המכונה bottom-up. ובנוסף, מודגמת גישה נוספת – top-down – אשר מכמתת את הנזקים הצפויים כשיעור מהתמ”ג.
מתוך סקירת הספרות מוצה מערך פרמטרים המתאים לתרחישים שנבחנו ולשנת היעד 2050, עבור כל היבט של התחממות האקלים שנמצא עבורו מידע. לאחר מכן, בוצעה במידת האפשר, אקסטרפולציה של הנתונים לתנאי המשק העירוני בתל אביב-יפו. הכימות הכלכלי מתבסס על פרמטרים מאקרו-כלכליים ורמת מחירים של שנת המחקר (2021), וכן בוצעה התאמה לגידול החזוי באוכלוסייה לשנת 2050 כאשר יתר המשתנים נותרו קבועים.
חשוב להדגיש כי המחקר בתחום זה עדיין נמצא בראשיתו וההערכות הכלכליות מתייחסות רק לחלק מהשפעות ההתחממות, כך שבסיס הראיות לעבודה זו הינו חסר. בנוסף, מרבית המחקרים הקיימים משקללים סיכונים אקלימיים שונים, אך בעבודה זו אנו מתמקדים בהיבט של ההתחממות בלבד. מגבלה נוספת הינה חוסר אחידות בנתונים הנובעת מהיעדר סטנדרטיזציה במתודולוגיות השונות ושיטות המחקר המיושמות במחקרים השונים והתוצאה היא שונות גבוהה מאוד בין הממצאים. בנוסף, ישנה אי ודאות לגבי התנאים הסוציו-אקונומיים בטווח הארוך, דבר המקשה על חיזוי ההשפעות הכלכליות הישירות והעקיפות של התחממות האקלים. לאור מגבלות המחקר ובכך שמדובר בתחשיב ראשוני בלבד ננקטה גישה שמרנית בעריכת האומדנים וזאת על מנת להגדיל את רמת מהימנות התחשיב.
לצורך התחשיב, בוצע אומדן על פי מחירי שוק בתחומים כמו עלויות האנרגיה, ולפי אמידת עלויות חיצוניות כמו בתחומי התמותה והתחלואה. בשני המקרים הניתוח הינו ראשוני וסכמטי, ומתבסס על מחקר קיים ויכולת ההתאמה לנתוני העיר, כך שאין לראות בכימות כלכלי זה את מלוא ההשפעה הכלכלית על תועלת ורווחת החברה, אך הוא מהווה עוגן כלכלי אשר ניתן להסתמך עליו לצורכי קביעת מדיניות, סדרי עדיפויות וקבלת החלטות.
התחשיב הכלכלי מעלה כי עלות הנזק בעיר תל אביב-יפו מהתחממות האקלים בשנת 2050, תוך התחשבות בגידול האוכלוסייה הצפוי בשנה זו, נעה בין 2 מיליארד ש”ח בשנה, תחת תרחיש RCP4.5, ל-4 מיליארד ש”ח בשנה, תחת תרחיש RCP8.5. כימות bottom-up של רכיבי הנזק הישירים שיש עבורם מידע מחקרי מבוסס מסביר בין 50% ל-75% מהנזק שנאמד.
הפער בין התוצאות שהתקבלו בשתי שיטות ההערכה נובע משתי סיבות:
מצד אחד, ההערכות לגבי אובדן תמ”ג כוללות בדרך כלל גם השפעות אקלימיות שהן מעבר להיקף עבודה זו, כגון, הצפות, שריפות ועליית מפלס הים, שאחראים למשל על מרבית הנזק הצפוי לתשתיות.
מצד שני, כימות ה-bottom-up כולל רק השפעות “ידועות-ידועות” – השפעות שלגביהן ישנו בסיס מחקרי מוצק המכמת את השפעת ההתחממות וגם האמידה הכלכלית הינה ידועה ומהימנה. הכימות לפי שיטה זו אינו כולל השפעות רבות אשר צפויות לגרום נזקים נוספים, ובהם פגיעות אקולוגיות, מחסור במשאבי מים, פגיעה במסחר ובכלכלה וסיכונים פיננסיים נגזרים (אי מתן אשראי לעסקים בסיכון אקלימי, לדוגמא), עלויות כתוצאה מהגירת אקלים ופשיעה.
הפנמת תופעת אי החום העירוני צפויה להכפיל את הנזק הנאמד בשנת 2050, וכן יש להניח כי התפלגות הנזק אינה אחידה הן מבחינת האוכלוסייה המושפעת והן מבחינה גאוגרפית, ולפיכך צפוי כי עיקר הנזק, בעיקר בהיבט הבריאותי, יהיה בדרום העיר.
—————————————————————————-
במהלך COP 27 בשארם א-שייח’, מצרים, בנובמבר 2022, הנחתה פרופ’ אופירה אילון מושב בנושא: “שינויי אקלים והעיר: בריאות, רווחה, השלכות כלכליות וצעדי היערכות”. במסגרת המושב פרופ’ אילון גם הציגה את ממצאי המחקר: “הכול עניין של הכסף – משבר האקלים והשפעתו על כלכלת העיר, העירייה ורווחת התושבים בתל אביב-יפו” (ראו סרטון למטה, החל מדקה 1:32:00).
