חשיבותה של התיירות לכלכלה גדולה מאוד וידועה. תעשיית התיירות מתאפיינת בקצב הצמיחה הגדול ביותר, ומייצרת מספר רב של מקומות תעסוקה. במדינה כמו ישראל מהווה התיירות כ-4% מהתל”ג, בעוד במדינה תיירותית כמו ספרד מהווה התיירות מעל 10% מהתל”ג. לאור זאת, פועל המחקר הנוכחי להבנת ההשפעה החזקה של אירועי טרור על התיירות, כדוגמת תקופת האינתיפאדה השנייה בישראל וכן אירועי ה-11 בספטמבר בארה”ב.
עיקר המחקר בתחום עוסק בבחינת משתנים שונים המשפיעים על תיירות ובראשם הטרור. בהקשר זה, מתמקד המחקר בניסיון לאמוד ולכמת את האפקט של הטרור על התיירות. היות שההסתברות להיפגע באירועי טרור קטנה מאד יחסית למצבי סיכון אפשריים אחרים, חשוב לבחון מדוע השפעת הטרור דווקא על התיירות היא כל כך גדולה. שאלה זו קבלה אך מעט התייחסות במחקר.חלק מהחוקרים המנסים לענות על השאלה מאשימים את התקשורת ביצירת אפקט דרמטי המעצים את גודל הסיכון.
כדי לחקור את הרגישות הגבוהה שמגלה התייר לאירועי טרור על אף הסיכון הנמוך הכרוך בהם, מזהה המחקר שני גורמים העשויים להסביר תופעה זאת. גורמים אלו הם שנאת הסיכון הגורמת לתיירים להימנע מביקורים ביעדים הסובלים מהתקפות טרור, והשפעת התחלופה הגורמת לתיירים להמיר יעדים מסוכנים ביעדים בטוחים יותר.
מטרת המחקר היא לבודד את שנאת הסיכון מהשפעת התחלופה. לצורך זה מוצע מודל פורמאלי שבו התייר הפוטנציאלי בוחר איך להקצות את הכנסתו בין מוצרים שונים במטרה להשיא את תועלתו. סל המוצרים העומד לבחירה כולל מגוון של יעדי תיירות ומוצר אלטרנטיבי. בין יעדי התיירות יש כאלה המאופיינים ברמה מסוימת של אירועי טרור, ואחרים בהם ההסתברות לאירוע טרור היא אפס. בהתאם, החלטת ההקצאה בין מוצרי התיירות לבין יתר המוצרים תלויה בגמישות התחלופה ביניהם כמו גם בסיכון הכרוך בצריכת חלק ממוצרי התיירות. כללי ההחלטה הנובעים ממודל האופטימיזציה עומדים בבסיסה של אסטרטגית המחקר האמפירי.
הנתונים ששימשו במחקר זה הם נתונים שנתיים ברמה של מדינות שנאספו ממקורות שונים לגבי השנים 1998-2004. הנתונים כוללים תשע מדינות מוצא שבהן ההוצאה לנפש על תיירות היא הגבוהה ביותר, ואוכלוסייתן מונה מעל 10 מיליון תושבים. מדינות היעד כוללות תשע מדינות הידועות כנתונות להשפעות הטרור. בנוסף לגבי כל אחת ממדינות המוצא “הורכבה” מדינה ללא טרור. מדינה זו בנויה מחמשת היעדים הפופולאריים יותר אליהם נוסעים תושבי אותה מדינת מוצא. ההנחה היא כי במדינה זו ההסתברות לטרור היא אפס.
עלות הביקור ביעד כפי שרואה אותה התייר, חושבה על ידי הכנסות היעד מתייר במונחי כוח הקניה של מדינת המוצא, בתוספת אמד לעלות הנסיעה המבוסס על המרחק בין בירת היעד ובירת מדינת המוצא, גם זאת במונחי כוח הקנייה של התייר. בהתאם, תיירים ממדינות מוצא שונות רואים עלויות ביקור שונות במדינות היעד.
בנוסף כוללים הנתונים שנאספו את ההכנסה לנפש ואת מספר הנסיעות לנפש של תיירים מכל ארץ מוצא לכל אחד מהיעדים ואת מספר אירועי הטרור עם נפגעים בכל אחד מהיעדים המסוכנים בכל שנה. מתוך נתון זה ומתוך מידע על משך השהות הממוצע של תיירים בכל אחת מארצות היעד, חושבה ההסתברות שתייר יחווה אירוע טרור משך שהותו ביעד נתון כל שהוא.
הפרמטרים של המודל נאמדו תחת ההנחה שכל אחת ממדינות המוצא מאוכלסת על ידי “צרכן מייצג” הפותר את בעיית האופטימיזציה של המודל התיאורטי, ושהנתונים מייצגים פיתרון זה. בגלל הסיבוך הקשור באמידה הלא-ליניארית צורפו במודל הבסיסי כל המדינות בהן הסיכון לטרור הוא חיובי ליעד אחר, כך שתנאי האופטימיזציה מתייחסים לבחירה בין שני יעדי תיירות (זה בו אין טרור וזה בו ההסתברות לאירוע טרור היא חיובית) לבין המוצר האלטרנטיבי. בהמשך נאמדו שתי גרסאות מעודנות, בהן הופרדה ישראל כיעד מיוחד מתוך רשימת היעדים הסובלים מאירועי טרור, ולבסוף הופרדה גם הודו כיעד נפרד. ממצאי המחקר מראים כי רגישותו הגבוהה של התייר לאירועי הטרור נובעת מגמישות התחלופה הגבוהה בין יעדי התיירות , ולא משנאת הסיכון.
כדי לבחון את עמידותו של הממצא להנחות שונות על השפעת אירועי הטרור על תועלת הצרכנים, בוצעה האמידה תחת הנחות שונות לגבי עוצמת ההשפעה של הטרור על תועלת זאת. כצפוי נמצא כי גמישות התחלופה גבוהה מאוד כאשר מניחים שהשפעתם של אירועי טרור על התועלת נמוכה. למרות שגמישות התחלופה יורדת מאוד כאשר לטרור השפעה גדולה על התועלת, היא נשארת עדיין גבוהה יחסית.
נראה כי כאשר השפעת הטרור על התועלת אינה גבוהה מאד, המודל “מייחס” את הממצאים האמפיריים המצביעים על רגישותם הגבוהה של תיירים לאירועי טרור לקלות בה התייר מחליף יעד אחד באחר. לעומת זאת, אם מניחים שלאירועי טרור השפעה רבה על התועלת, האמדים המתקבלים מחוללים גמישויות תחלופה נמוכות יותר. במקרה זה המודל “מסביר” את העובדה שתיירים ממשיכים לבקר ביעדים למרות התקפות הטרור בכך שיעדים אלה אינם ניתנים להחלפה באחרים באותה מידה של קלות.
הגורם השני שנבדק, שנאת הסיכון, לא נמצא כבעל השפעה על רגישות התייר לאירועי טרור. מממצאי המחקר עולה כי רמת שנאת הסיכון היא אפסית, עובדה התואמת את ההסתברויות הנמוכות להיפגע באירועי טרור. בגרסת המודל שבה ישראל מופרדת משאר מדינות הטרור התוצאות דומות למדי, אם כי גמישויות התחלופה גבוהות הרבה יותר. תוצאה זו נשמרת גם כאשר הודו מופרדת בנוסף לישראל.
כדי לבדוק את מהימנות התחזיות של המודל, הושוו חיזויי המודל לממצאים האמפיריים בכל שנה בשלוש מדינות מוצא נבחרות. נמצא כי גם אם החיזוי הוא לרוב חיזוי חסר, הוא עוקב אחרי הנתונים בפועל בצורה טובה למדי. במקרה של ישראל, החיזוי היה בדרך כלל חיזוי יתר.
תוצאות המחקר יושמו כדי לבחון מספר תרחישים היפותטיים. בפרט, בעיית האופטימיזציה של הצרכן המייצג נפתרה מחדש עבור מספר שינויים בסביבה הכלכלית. במיוחד נבחנה השפעת ההגדלה של ההסתברות לטרור ביעדים המסוכנים, הוגדלה עלות הביקור, והועלתה ההכנסה של התייר הפוטנציאלי. כתוצאה של החישובים הנ”ל נמצא כי עליה בהסתברות לטרור מקטינה את מספר הביקורים לתושב הן למדינת הטרור והן למדינה ללא טרור. עלייה של 10% בהסתרות לאירועי טרור ביעד המסוכן מקטינה בממוצע ב- 50% את הנסיעות של תיירים ליעד זה ממדינות המוצא שנבחנו. גם הנסיעות ליעד שאינו סובל מהתקפות טרור פוחתות ב –40% בממוצע. בכך תואם המודל את הרגישות הגבוהה לאירועי טרור הקיימת בנתונים.
הגדלה של הכנסת התייר מובילה להגדלה במספר הנסיעות לתושב הן ליעד הסובל מטרור, והן ליעד נטול הטרור. במקרה זה ההשפעה על שני סוגי היעדים שווה בעוצמתה ומצביעה על עליה ממוצעת של 50% במספר הביקורים לתייר הנובעת מהגדלת ההכנסה ב – 10%.
גמישויות הביקוש המחושבות על סמך השינוי במספר הביקורים הנובע משינוי בעלות הביקור ביעד הסובל מטרור או ביעד ללא טרור, הן שליליות. הגמישויות העצמיות נעות בין 1.7 ל – 6 והצולבות בין 6 ל – 9.
תוצאות דומות התקבלו גם בגרסת המודל שבה ישראל מופרדת משאר מדינות הטרור. עם זאת התברר שההשפעה הצולבת בין ישראל לבין שאר היעדים במקרה של שינויים בהסתברות הטרור או בעלות הנסיעה לישראל או למדינת הטרור היא לכל היותר קטנה מאוד .
בזכות השימוש בפונקצית תועלת ספציפית מאפשר המודל לבחון גם השלכות נורמטיביות של הטרור. כדי להדגים אפשרות זאת, נבחנה השפעתה של עלייה של 10% בהסתברות לטרור ביעד התיירות המסוכן על רווחתו של הצרכן האמריקאי המייצג. נמצא כי עלייה זאת שקולה לירידה של 0.2% בהכנסתו של צרכן זה.
לעומת זאת, מנקודת המבט של מדינות היעד הנתונות להתקפות טרור, השפעות הטרור הן משמעותיות מאד. בהתאם לגמישויות שחושבו במודל, מדינה כמו ישראל, תסבול מירידה בתל”ג של כ-1% כתוצאה מעלייה ב- 10% בהסתברות לאירועי טרור. במדינת תיירותית מובהקת כמו ספרד הירידה עלולה להגיע ל – 3% מהתל”ג.
