פרופ’ נחמיה פרידלנד – הקונספציה “החמקמקה” של החוסן החברתי
שלושת המאמרים המוצגים בחוברת זו נכתבו בהמשך לפרסום קול קורא להצעות מחקר שהופץ מטעם מוסד שמואל נאמן/ פורום הביטחון הלאומי. האחרון הוקם לשם עידוד וקידום מחקרים אקדמיים עצמאיים בנושאים הקשורים לביטחון לאומי. אתגרם של מדעני החברה הוא ללטש את המושג “חוסן חברתי”, לפתח שיטות למדידתו, לזהות ולחקור גורמים ותהליכים המעשירים חוסן חברתי או מערערים אותו.
פרופ’ אשר אריאן – חוסן חברתי בישראל
השינויים בדפוסי החוסן החברתי בישראל, בארבעים השנים האחרונות, הם תוצר של תנודה בנטייה של האזרחים. המעבר לדגש על הכיוון האישי וההתרחקות מהכיוון הלאומי הוא הממצא הראשי בכל הנוגע לחוסן החברתי. אולם, אין כל הוכחה שהמרכיב הלאומי איננו חשוב עוד. נכון יותר להבין את הממצאים כשינוי בדגש, אולי ירידה בנכונות להקריב למען המדינה, ולא כהתפתחות של יחס אדיש או הידרדרות ברמת העניין של הציבור במדינה או במצב הביטחון הלאומי. נראה כי פרספקטיבה קצרת זמן נוצרה. זוהי איננה עוד גישה המעריכה את ההווה ביחס לעבר, אלא כזו המתחילה היום ונמשכת עד מחר.
פרופ’ אבי (אלן) קירשנבאום – התאמת ההתנהגות של האזרח הישראלי לטרור הפלשתיני
הטרור גורם לאי יציבות חברתית ופוליטית לעמים. כדי להעריך האם התנהגות מותאמת המכינה לקראת טרור, מפתחת שיפור של העמידות, בוצע סקר משקי בית ברמה לאומית. תוצאות הניתוח מראים שנוצרה איסטרטגיה קיומית המתרכזת בהתאמה כזאת בשינויים התנהגותיים.
ד”ר קארין אמית, ניקול פליישר – חוסן חברתי, הון חברתי ומה שביניהם
מאמר זה מציע המשגה תיאורטית של המושג חוסן חברתי מבעד לפריזמה של המושג הון חברתי. שתי רמות של חוסן חברתי נבחנות- רמת המאקרו, הכלל חברתית ורמת המיקרו, רמת הפרט. הקשר בין המושגים, הון חברתי וחוסן חברתי, נבחן הן תיאורטית והן על ידי הצעת כלים מתודולוגיים לבחינתם. הטענה של המודל המוצג הנה כי ההון החברתי הקיים בקהילה מהווה נדבך מרכזי בחוסנה.
