עבודה זו מוגשת במענה למכרז הסוכנות הישראלית לניצול החלל ומטרתה הוגדרה בבקשה להצעת מחיר באופן הבא: “לישראל ולשאר המדינות המתועשות בעולם פעילות מחקרית ותעשייתית רבה בנושאים הקשורים בחלל. מזה זמן רב נאלצים גורמי ממשל במיוחד בארה”ב, להצדיק את התקציבים המוקדשים לפעילות בחלל מנקודת מבט כלכלית. העבודה המבוקשת מיועדת לבדוק את ההיבטים הכלכליים של פעילות החלל בישראל במטרה, בין היתר, לסייע להחלטות סל”ה בהכוונת פעילות החלל בישראל”. עקב הגבלת התקציב לעבודה זו, צומצמה העבודה לנושאי אמצעי שיגור פלטפורמות ומטעדים ולא כוסו נושאי ציוד צמוד קרקע, תקשורת וחישה מרחוק. למרות מגבלות אלו גלשנו לא פעם לתחומים אלו מהיותם חלק אינהרנטי בפעילות החלל. עבודה זו התייחסה כמובן רק לפעילות האזרחית ולא לפעילות הביטחונית, למרות שגם כאן חייבת להיות התייחסות מסוימת כמו בכל המדינות המתועשות בהן תקציב הביטחון נתן את הבסיס הטכנולוגי, את התשתית ואת רמת התעסוקה המינימאלית הנדרשת לקיים מערכת מדעית טכנולוגית כל כך יקרה. הבסיס לבקשה זו נוצר בוועדה שבדקה את תשתיות החלל בישראל בראשותו של עוזיה גליל. וועדה זו ציינה במסקנותיה את החשיבות המדעית של פרויקטי החלל ומכיוון שלא בחנה את ההיבטים הכלכליים של תוכניות אלו הסתפקה בהצהרה להלן ששימשה אותנו בקביעת המתודולוגיה – “כמעט בכל מקום בו עוסקים בתחום מערכות חלל, מצאה הוועדה אנשים המאמינים ביכולתם להפיק תועלת עסקית מהנכסים בתחום החלל והפעילות בו, אולם רובם טוענים שעל מנת לעשות זאת הם זקוקים עדיין לתמיכת ביניים לקיום וקידום תשתיות וטכנולוגיות על מנת להגיע למבנים עיסקיים”.