Informing
Policy
for Progress
יוני 26, 2018

יום עיון בנושא אי-וודאות אסטרטגית בביטחון לאומי

יום עיון בנושא

אי-וודאות אסטרטגית בביטחון לאומי

מוסד שמואל נאמן
26.6.2018

תכנית הכנס כוללת שש הרצאות בליווי דיון פתוח. ההרצאות תתמקדנה בגישות סותרות ומשלימות לניהול אי-וודאות  בתחום  האסטרטגיה בביטחון הלאומי. שאלות רקע שבהן יתקיים דיון ביום העיון  הן כדלהלן.

מה זה אי-וודאות אסטרטגית בביטחון לאומי?

  1. מהי אי-וודאות אסטרטגית? מה חדש בנושא זה? האם מפקדים כגון אלכסנדר, נפוליאון או רומל עמדו בפני אי-וודאות אסטרטגית במובן שהיא מוכרת לנו
     כיום?

  2. האם אי-וודאות אסטרטגית נובעת מיחידות צבא קטנות או שהיא נובעת רק מאיומים צבאיים משמעותיים? בעידן זה של מידע גלובלי מיידי וכלי נשק רבי
     עוצמה, האם אי-וודאות אסטרטגית היא בעיקרה טקטית?

  3. מהם הממדים הגיאו-פוליטיים או הלא-צבאיים של אי-וודאות אסטרטגית?

  4. כיצד משפיעה הערכת אי-הוודאות האסטרטגית על מדיניות ממשלתית לביטחון לאומי? מה ההשפעה הרצויה?

  5. מהם האיומים האסטרטגיים כיום? טרור, התקוממות, מלחמה קונבנציונלית? האם יש הבדלים אזוריים: אירופה, המזרח התיכון, צפון אמריקה וכו’?

מה לעשות בקשר לאי-וודאות אסטרטגית?

  1. תגובות תורתיות לאי-וודאות אסטרטגית. האם יש צורך בתורה (דוקטרינה) חדשה? אם כן, מה היא צריכה להיות?

  2. בניין הכוח. איזה סוג של כוחות מזוינים יש להעמיד על מנת להתמודד עם אי-וודאות שקיימת כיום? האם הדגש הרצוי הוא על פעולות משולבות של
     יחידות מיוחדות, או דווקא על כוחות קונבנציונליים בעלי יכולת רחבה (קרקע, אוויר, ימית)?

  3. מהו תפקיד הערכת המודיעין בניהול אי-וודאות אסטרטגית? האם יש צורך לשים דגש על התרעה מוקדמת, או על מודעות מצבית והבנה הקשרית?

  4. מי אחראים לזיהוי אי-וודאות אסטרטגית? אילו כישורים ומיומנויות הם צריכים? אילו סמכויות הם צריכים? האם הם צריכים להיות מרוכזים או מפוזרים?
     כיצד מנהלים את הקשרים בין גורמים צבאיים ואזרחיים?

  5. תגובות ארגוניות. מהן ההשלכות הארגוניות של אי-וודאות אסטרטגית? אילו מבנים ארגוניים נדרשים? איזה דרכי תקשורת, פיקוד, ובקרה מתאימים?
     מהן הדרכים לעודד ולשפר למידה הארגוני?

  6. תגובות מתודולוגיות. מקורות אי-הוודאות האסטרטגית הם בעצמם מאד לא וודאיים. לדוגמה, סייבר הוא איום אסטרטגי חדש.
     העתיד מסתיר חידושים אחרים (שעדיין אינם ידועים) בעלי השלכות אסטרטגיות. מהן המתודולוגיות לניהול העתיד הלא ידוע?

למידע נוסף:
yakov@technion.ac.il

קבצים להורדה:

 

מוסד שמואל נאמן – הטכניון,המרכז היהודי – ערבי לפיתוח כלכלי
והרשות לפיתוח כלכלי של המגזר הערבי, דרוזי וצ’רקסי 
במשרד ראש-הממשלה

 

המפגש הראשון הפורום להאצת שילובה של האוכלוסייה הערבית בכלכלה ובעסקים בישראל

מלון השרון, הרצליה פיתוח, 1.12.2008

 

בישראל ובעולם  גוברת ההכרה בחשיבות הלאומית ובדחיפות האצת שיתופם של האזרחים הערבים בכלכלת המדינה. מגוון ארגונים ממלכתיים, עסקיים וולונטריים עוסקים בנושא. בכוונתנו לקיים דיון של הארגונים המרכזיים העוסקים בהיבט הכלכליעסקי של הנושא, שכן תחום זה הינו – לדעת כולם – בעל חשיבות עליונה, חילוקי הדעות לגביו מצומצמים יחסית, והוא מאפשר הצבת יעדים בני מימוש, אשר תרומתם ניתנת להערכה ולמדידה.

הנושא הינו רחב ובעל פנים רבות. במציאות בה מתנהלים מספר רב של מהלכים במקביל,  יש חשיבות בפיתוח תמונה שלמה ומלאה של פעילות הארגונים השונים, הדרך בה הם עובדים ונקודות ההשקה ביניהם. פיתוח תמונה כזו ודיון בה יגדילו את האפקטיביות של הטיפול בנושא על ידי שיפור התיאום בין השחקנים, קידום היכולת לבנות מהלכים משותפים ואיתור תחומי פעילות חדשים.

לאור זאת זוהה צורך בקיום מפגש חשיבה שיעסוק בנושאים אלו.לדיון מוזמנים כשלושים איש, נציגי הארגונים המובילים בתחום. ההשתתפות בכנס מוגבלת למוזמנים. התכנית נבנתה כך שיתאפשר דיון מקצועי, החלפת דעות בין המשתתפים ודיון והמלצות להמשך.

הפרופסורים זאב הירש, ראסם ח’מאיסי ושלמה מיטל ילוו מקצועית את המפגש.

מטרת המפגש הראשון הייתה להכיר ולמפות את הארגונים השונים העוסקים בתחום. למרות העניין הרב בנושא ואולי, בגלל ריבוי הארגונים העוסקים בו, אין מודעות מספקת לפערים הכלכליים בין יהודים וערבים ,למשמעויותיהם ולצעדים הנדרשים לסגירתם. העדר המודעות מתייחס גם לפעילות הארגונים הפעילים בתחום. יש חשיבות פוטנציאלית רבה להפצת מידע מעודכן על הפעילויות המתקיימות בתחום על ידי הארגונים השונים ולנקודות ההשקה ביניהם. הכרות כזו עשויה להגדיל את האפקטיביות של הטיפול בנושא על ידי צמצום כפילויות מיותרות, תיאום בין פעילויות משלימות ובעיקר, איתור ואפיון תחומי פעולה פוטנציאליים אשר הקמתם או הרחבתם עשויה לתרום לקידום יעד ההשתלבות.
המפגש הראשון הביא כ-20 נציגים של ארגונים העוסקים בפעילויות רלבנטיות בתחום הנ”ל והוא עסק בשלושה נושאים עיקריים:
1.  מיפוי של הארגונים העוסקים בקידום הנושא ופרוט הפעילויות בהן הם עוסקים.
2. איתור תחומים רלבנטיים אשר בהם נדרשת הרחבת פעילות קיימת או הוספת פעילויות.
3. הכנת מתווה ראשוני לתוכניות פעולה.

 

 

לפרטים נוספים לחץ כאן