החל מראשית הקמתו, עמדו בפני הטכניון משימות לאומיות כבדות משקל ומאתגרות. במקביל נמשכו המאמצים הבלתי פוסקים להעלאת הסטנדרטים האקדמיים ולקידום המצוינות האקדמית. למרות היותו מוסד בעל משאבים מוגבלים, יחסית למוסדות יוקרתיים בעולם, הטכניון הצליח להגיע למעמד של אוניברסיטה מדעית-טכנולוגית ברמה עולמית, ובה בעת – למלא משימות לאומיות כבדות משקל ולהוות גורם בעל השפעה ללא תקדים על התפתחותה של ישראל.
בניסיון להבין את הסיבות שהביאו להישגים המרשימים, בעבודה הנוכחית נפרש מבט רחב על התפתחות הטכניון. מתוארים היבטים ייחודיים שהתפתחו במוסד במהלך השנים – התרבות האקדמית והמעמד האקדמי, התרומה הלאומית והתרבות הניהולית. פרקי העבודה עוסקים בנושאים הבאים:
-
התרבות האקדמית. מתוארים הגורמים העיקריים שהשפיעו על התפתחות האקדמית – בראש ובראשונה הסגל האקדמי, וכמו כן – תרבויות אקדמיות שונות, מנהלי ונשיאי המוסד, והסביבה בה פעל המוסד. נדונות סוגיות הנוגעות לסטנדרטים אקדמיים, לפיתוח האקדמי, ולמצוינות המחקר וההוראה.
-
התרבות הניהולית. המערכת הניהולית התפתחה כמערכת שמרנית-ריכוזית – עם יתרונותיה, אך גם מגרעותיה. מאפיין חשוב מהווה מעורבות ושותפות הסגל האקדמי, לה היו היבטים חיוביים מכריעים בהתפתחות המוסד. נדונות השפעות של גורמים ציבוריים ופרטיים מבחוץ על התפתחות המוסד.
-
התרומה הלאומית. מתוארות התרומות הלאומיות של הטכניון למערכת הביטחון, לכלכלה ולחברה בישראל. בוגרי המוסד היוו מרכיב מרכזי בהקמת התשתיות הפיסיות של ישראל, בהתפתחות התעשיות הביטחוניות הגדולות, והתעשייה עתירת הידע בישראל.
-
המעמד האקדמי. מתוארים הישגים בולטים של חברי הסגל במחקרים פורצי דרך. הטכניון הצליח להגיע להישגים אקדמיים ברמה עולמית ולהימנות על האוניברסיטאות המדעיות-טכנולוגיות הטובות בעולם. מעמדו האקדמי של המוסד בא לביטוי גם במקומות מאד מכובדים, בדירוגים אקדמיים בינלאומיים.
