האריסות הקרקעית של הקיבוצים והמושבים: אסונם של יישובי העוטף כקריאה לבחינה מחדשת של הקונספציה הארכאית של בעלות קרקע לאומית ביישובים השיתופיים
אירועי השבת השחורה הזכירו לציבור הרחב מיקצת מתרומתם הרבה של היישובים השיתופיים לאורך ההיסטוריה והגיאוגרפיה של המדינה. האסון הבליט את אחד מנכסי הקהילתיות - החוסן החברתי של קהילות אלה. כחוקרת בין לאומית, אעיד שקהילות אלה הן ייחודיות בעולם ומושא לקינאה. אולם עד לשבת זו, ומזה שניים-שלושה עשורים, דמותם של היישובים השיתופיים - ובעיקר הקיבוצים - הוכתמה בכינויים כגון "פריבילגים", "אדוני הארץ", ואף גרוע מזה1. כלפי היישובים השיתופיים, הומצאה הפיסה של " צדק חלוקתי" – שפירושה הפוך ממה שאדם מן החוץ היה מניח: במקום שהציבור הרחב יהיה חב לתרומתם החריגה בכול אמת מידה של פחות מ 2% מאוכלוסייה ישראל, הרי שהתפיסה המעוותת הפכה את הקערה: לפיה, דווקא הקיבוצים (והמושבים) הם לכאורה אלה שחבים חוב לציבור. והם שילמו, ומשלמים.
מדיניות המקרקעין בישראל ומחירי הדיור
מוסד שמואל נאמן לקח על עצמו את האתגר לבחון את הסיבות לעליה במחירי הדיור בישראל. בין השאר נמצא כי העיסוק באמצעים לרסן את מחירי הדיור הגבוהים מתעלם מהשלכות העובדה שרק בישראל מתוך כל מדינות ה-OECD קיימת בעלות לאומית על רוב המקרקעין, במקום שוק פרטי. בציבור מקובלת הדעה שהבעלות הלאומית אמורה לאפשר שליטה על המחירים יותר מאשר השוק הפרטי.
עירוניות וצבא – היילכו השניים יחדיו?
מחקר זה נעשה בשיתוף פעולה עם המחלקה למנהל ומדיניות ציבורית באוניברסיטת בן-גוריון בבאר שבע. עוד תרמו למחקר מומחי מדיניות ציבורית, מומחים מתחום תכנון ערים וסביבה ומומחים מתחום מדעי ההתנהגות והוא נועד למשרד המדע, הטכנולוגיה והחלל. מטרת המחקר היא לבחון את השפעת המעבר של מחנות הצבא הקשורים לחיל המודיעין (אמ"ן) ולחיל התקשוב לנגב, על חיזוק ערי מטרופולין באר שבע.
