ידיעות בעיתונות מ-2018

הבעיה ביצירתיות קשורה ליכולת לבצע אותה באפקטיביות, סבור פרופ' שלמה מיטל, חוקר בתחום הה״-טק והחדשנות. ספרו החדש "Dismantle" מציע לבנות מכונת רעיונות אישית שאף פעם לא תיסגר. "זה הרבה יותר מעניין ומהנה, מלעשות אותו דבר ושוב ושוב", הוא אומר בראיון בו הוא מסביר כיצד לארגן את היצירתיות מבלי לפגוע בה.
"המוח האנושי הוא יצירתי מטבעו וכשרון מעולם לא נכחד, אולם הוא מחליד ולכן יש לפעול להוריד את החלודה ולחדש את מכונת הרעיונות. זו הליבה של ספרי" אומר פרופ' מיטל

פרופ' מנואל טרכטנברג מאמין שעוד אפשר לפתור את הבעיות הגדולות שלנו, ושניצני המחאה החדשה מפספסים את העיקר.
"מה שקרה הוא שהשתרש אצלנו 'סינדרום עזה'", אומר מנואל טרכטנברג - פרופסור לכלכלה באוניברסיטת תל אביב, חוקר בכיר במוסד שמואל נאמן בטכניון, עד לפני שנה חבר כנסת (מטעם המחנה הציוני) וקודם לכן ראש "הוועדה לשינוי כלכלי־חברתי" שקמה בעקבות מחאת 2011.

כיצד מוסדות ההשכלה באירופה צריכים להתמודד עם ההגירה המוסלמית?
מה הדרך הנכונה לקדם נשים בתחומי המדעים? כיצד נאבקים בחרם נגד ישראל, ולמה יהודים זוכים בכל כך הרבה פרסי נובל? הנשים שעומדות בראש האקדמיות הלאומיות למדעים בצרפת ובישראל, הפיזיקאית פרופ׳ קתרין ברשיניאק משם והמשפטנית פרופ׳ נילי כהן מכאן, נפגשו השבוע לשיחה לרגל "עונת צרפת-ישראל", ובין המחמאות ההדדיות והעבודה המשותפת הצליחו גם להתווכח.

פרופ' אופירה אילון זכתה בפרס מפעל הפיס לאומניות ולמדעים ע"ש לנדאו, פרס זה נחשב לאחד הפרסים היוקרתיים בתחום התרבות האומנות המדע והמחקר.
מעבר לפרס הכספי הגבוה, הוא מהווה הערכה, הכרה והוקרה למדענים ואנשי התרבות על תרומתם ולהשפעתם על המחקר וחיי התרבות.
בין נימוקי השופטים על זכייתה של פרופ' אילון נכתב שהיא תרמה "תרומות משמעותיות על פני סקלת נושאים רחבה לנושאים שקשורים בארץ ולנושאים שקשורים בבעיות כלל עולמיות"

נדמה שעד לא מזמן, חיתול הבד היה סמל מיתולוגי לסביבתנות סגפנית, שמוטב להעריץ אותו ממרחק בטוח.

אבל באחרונה משהו זז. הרב־פעמיים הפכו מלא־אופציה לאופציה, ובחוגים מסוימים — לאובססיה. הטרנד תופח. באחרונה סיימה כפר סבא לחלק יותר מאלף חיתולי בד לתושבים במסגרת המיזם המרשים "עיר אפס פסולת". פרופ' אופירה אילון, שככל הידוע לא מקבלת משכורת מאף יצרן חיתולים, סבורה שלא צריך להתאבד על חיתולי הבד. "זה עשוי להיות סוג של ניקוי מצפון", היא אומרת ומסבירה שיש מחקרים רבים על "environmental moral licensing", כלומר מעשים סביבתיים בודדים, שבעיני העושה מכשירים את נזקיו בתחומים אחרים.

מסלול אוטובוס גמיש וגביית תשלום לפי מסלול הנסיעה, שעה, ומספר נוסעים ברכב: הפתרונות החדשניים לבעיית הפקקים.
האם טכנולוגיות חדשות יכולות להקל על הבעיה שעולה למשק 40 מיליארד ש"ח בשנה ולכולנו בבזבוז שעות חיים? על הפרק: ניהול חכם של התחבורה ופלטפורמות לנסיעות משותפות.  פרופסור מנואל טרכטנברג וחבר הכנסת לשעבר, נשא בפני ועדת מדע של כנסת עם הרצאה מקיפה על תכנית שפיתח במסגרת מוסד "שמואל נאמן" בטכניון ביחד שוקי כהן, אלון פרדו וניר שרב. התכנית ממוקדת בפתרונות לטווח הקצר-בינוני, כאשר בטווח הארוך דרושה גם השקעה בתשתיות להסעה המונית.

מחשבים כיום חכמים יותר מבני אדם בתחומים שונים. עם זאת, אין זה אומר שאנחנו צריכים לפחד מאינטליגנציה מלאכותית ולהתחרות נגדה. במקום זאת, אנחנו צריכים לשתף פעולה כדי לבצע התקדמות נוספת בעתיד.

הבחירות המקומיות בשבוע שעבר סומנו ביישובים ערביים ישראלים על ידי אלימות רבה יותר, בעיקר, אך לא רק במדיה החברתית.
טורעאן, סכנין, טובא-זנגריה, כפר כנא, לקיה וחורה חוו אלימות שכללה ירי ופגיעה ברכוש.
בקלנסואה, המועמד המוביל לראשות העיר אפילו פרש מהמירוץ בשל איומי מוות על עצמו ועל משפחתו.

עשרות מבנים שוממים, מוזנחים ומתפוררים פזורים ברחבי טבריה, משוועים שמישהו יגאל אותם. בתי מגורים שבנייתם לא הושלמה, מוסדות ציבוריים וגם אתרים היסטוריים נדירים.
האם יש להתפלא שטבריה אינה עיר תיירות משגשגת?
המועצה לשימור: "המבנים שייכים לרשות המקומית או לבעלי בתים פרטיים".
העירייה: "עוקבים אחרי כל המבנים, לרבות בדיקת התקדמות העבודות של יזמים פרטיים, ביצוע סקר שימור ואישור תוכניות בנייה בהתאם לחוק".

פרופסור רחל אלתרמן:  בניינים נטושים משקפים עיר עם רמה כלכלית נמוכה.

עד ראשית שנות ה 90- ישראל דורגה ראשונה במדד הפרסומים לנפש, אך הידרדרה עד למקום ה-14. בזמן שמספר הפרסומים הישראליים נותר כמעט זהה, מדינות אחרות עשו קפיצת מדרגה.
החדשות הטובות: ישראל ממשיכה להופיע בעשירייה הפותחת בפרסומים לנפש בתחומים כמו מתמטיקה, מדעי
המוח ופיזיקה.

משרד המדע ישקיע 15 מיליון שקל בעידוד מחקר מדעי והנדסי בתחום הבינה המלאכותית, במטרה לחזק את הידע וכוח האדם בתחום. המשרד גם יעניק מלגות של 5 מיליון שקל לסטודנטים בתואר שני ומעלה בתחום, ועוד 20 מיליון שקל יוענקו למחקרי רובוטיקה. המשרד פרסם קול-קורא שמזמין חוקרים להגיש קדם־הצעות לשנת 2019.

פרויקט מנהרות הכרמל, שמאפשר לתושבי חיפה והצפון לחצות את רכס הכרמל תוך דקות ספורות בלבד, נחשב לאחד המיזמים המורכבים ופורצי הדרך שנעשו במדינת ישראל. מחקר של מוסד נאמן עם חברת אקו-פיננס מראה כי הנסיעה במנהרות חוסכת זמן, דלק, מפחיתה את זהום האוויר ומשפרות את איכות החיים באזור ומפחיתה בצורה דרמטית את עומסי התנועה.

לפי מחקר חדש הבוצע על- ידי מוסד שמואל נאמן העוסק בעמדות טעינה עתידיות בישראל ומתפרסם כעת, נתח השוק של כלי רכב חשמליים צפוי לעמוד בעוד שבע שנים על כ- 5% מצי הרכב הכולל. עד 2025 יהיה ביקוש לכ-150 אלף עמדות טעינה פרטיות בכל רחבי ישראל ובנוסף כ-13 אלף עמדות ציבוריות לטעינה חשמלית.

המחקר בוצע על- ידי מוסד שמואל נאמן בשיתוף חברת ייעוץ EVConsult בתמיכת משרד האנרגיה ובשיתוף המינהלת לתחליפי דלקים ותחבורה חכמה במשרד ראש הממשלה ותחזיותיו מבוססות על התפלגות טעינה ציבורית-מול-פרטית בעולם.

דו"ח חדש שנכתב ע"ב חוקרים ממוסד שמואל נאמן מוצא שאוניברסיטאות לא מקדמות כראוי במסגרת חינוך מהנדסים את ההקניה של כישרים רכים מיוחדים כדוגמת עבודת צוות, יצירתיות ותקשורת.

הבוגרים הישראלים חסרים מיומנויות חיוניות לעולם ההיי-טק : הם בעלי ראייה צרה, מתקשים לתקשר ואין להם מושג על רגולציה ותקציב – כך עולה ממחקר של מוסד שמואל נאמן. כדי לבלום את השחיקה ברלוונטיות של האקדמיה לתחום, החוקרים מציעים שורה של שינויים בהכשרה, וטוענים: "הזמן של הסגל הקדמי, המשאבים והמומחיות הם המכשולים העיקריים בפני רפורמה חינוכית".

אינטל מפרסמת דוח אחריות תאגידית עם נתונים ממחקר של מוסד שמואל נאמן, שהושלם בימים אלה, המציג את השפעתה על המשק וההיי-טק הישראלי לאורך השנים. זאת בצל התפטרותו הכפויה של מנכ"ל החברה העולמית, בריאן קרזניץ'. קרזניץ' הוביל השקעות נרחבות במרכז הפיתוח והייצור בישראל. באינטל ובממשלה מצפים כעת לראות מי יהיה המנכ"ל החדש, בתקווה שימשיך את קודמו.

כ- 80 אחוז מהפסולת בישראל מועברת לאתרי הטמנה, שם היא פולטת גזי חממה, מזהמת את הקרקע ואת מי התהום, תופסת שטחי קרקע נרחבים, פוגעת בנוף ויוצרת מפגעי ריח. תכנית חדשה אמורה להקטין את ממדי הבעיה אך פרופסור אופירה אילון אומרת כי תקצוב בלבד אינו מספיק כדי שהתכנית תמומש בהצלחה, וכי יש הרבה מאוד תהליכים חוקיים שיש להשלים על מנת להקים מפעלים לטיפול בפסולת.

כשמדברים על מחסור במהנדסים, חשוב להבין שהוא לא אחיד, הרי הרבה אנשים שמדווחים שקשה להם להשתלב בתחום ההייטק אחרי הלימודים. לא רק ערבים וחרדים ומבוגרים ובעלי מוגבלויות, אלא גם בוגרי אוניברסיטה צעירים ,מחקר נוסף, של הפרופסורים דן פלד ובנימין בנטל מאוניברסיטת חיפה ומוסד שמואל נאמן בטכניון, אומר כי המחסור מתמקד במהנדסים מסוימים מאוד, בעוד שבתחומים אחרים קיים עודף מהם. מה שחסר בענף זה עובדים מנוסים.

מחקר של מוסד שמואל נאמן, הטכניון מוצא כי הזנחה של התעשייה המסורתית בישראל עלול לפגוע במשק הישראלי בכללו, וגם בתעשיות ההייטק. בראיון לעיתון דמרקר אומר ד''ר גלעד פורטונה, עמית מחקר בכיר במוסד שמואל נאמן בטכניון: "אם לא נשקיע בעובדים בתעשיות הקלאסיות, אלא רק בהיי־טק, 95% מהמשק יישאר מאחור, עם כל הסיכונים הנובעים מכך".

שאלת השתלבותם של החרדים בחברה הישראלית אינה מרפה והדיון הסוער בסוגיה מחייב להעמיד דברים על דיוקם. אירועים כמו הרצאתו באחרונה של השופט בדימוס אהרן ברק בפני סטודנטים חרדים, שבו הופרדו גברים ונשים על ידי מחיצה, או החלטת נציבות שירות המדינה לפתוח קורס צוערים לגברים חרדים בלבד, יצרו לא מעט קריאות ביקורת ומחאה מצד חילונים שחוששים, אולי שלא בצדק, בהעמקת "החרדיות". המאמר מנתח את הסיבות לחששות אלו ומצביע על תהליכי שינוי מהירים בחברה החרדית, אף מהירים יותר מקצב הגידול הדמוגרפי.

הסטטיסטיקה מזוויעה ,לפי הסוכנות לפליטים של האו"ם יש כ 66 מיליון עקורים, מבקשי מקלט ופליטים בעולם, ובכל שנה המספר גדל. ישראל רצתה להשליך מבקשי מקלט (מסתננים בלתי חוקיים בשם בו קראו להם בממשלה) לאוגנדה. אך באוגנדה כבר יש מיליון פליטים החיים בעוני עצום. מהגרים בכל העולם מסכנים את חייהם כדי לברוח מהמדינה ממנה הגיעו ורובם חיים בעוני רב.  הפסיכיאטר הישראלי ד"ר אסאם דאוד פועל להציל מהגרים בחופי לוב – ומצילם בגוף ובנפש.

הצ'טבוטים והבינה המלאכותית כבר משנים את עולם הלמידה, החינוך וההוראה, אומר פרופ' שיזף רפאלי, עמית מחקר בכיר במוסד שמואל נאמן בטכניון וראש המרכז לחקר האינטרנט באוניברסיטת חיפה. "היום הכללים נוצרים על ידי למידת מכונה, וזה כבר ללא מגע יד-אדם. "מי שרוצה מוזמן להיבהל ולכתוב ספרות מד"ב אפוקליפטית, ומי שרוצה להיות לודיטי מוזמן לעשות את זה"

לאור העובדה שכיתת הלימוד ושיטת הלימוד שאנחנו משתמשים בהן די מיושנות, איך אפשר יהיה להשתמש בצ'טבוטים לחינוך, ואיך הם ישנו את הכיתה, את המורים ואת היחס ביניהם לבין התלמידים?

מנכ'ל פייסבוק, מרק צוקרברג, הכריז אמש על אפשרות חדשה ברשת החברתית הגדולה בעולם - מחיקת הסטוריית הגלישה שלנו. מרק צוקרברג אומר, אתרים רבים צריכים מידע כגון עוגיות - קוקיז והסטוריית גלישה כדי לפעול, אבל צריכה להיות לכם האפשרות למחוק את הסטוריית הגלישה בכל זמן! אנחנו עובדים על גרסה דומה לכך בפייסבוק. זו הגדרה פשוטה למחיקת הסטוריית הגלישה, על מה לחצתם, האתרים בהם ביקרתם וכן הלאה. קרא לזה ניקוי הסטוריה בפשטות. אבל כמובן אל תמהרו עכשיו לנסות למחוק את ההסטוריה הפייסבוקית שלכם כי הכלי הזה יושק רק עוד כמה חודשים.

בשל המעורבות הרוסית לבחירות לנשיאות ארה'ב ב-2016, בה היא קנתה מודעות פוליטיות בפייסבוק, בין השאר. פייסבוק עכשיו תיתן לנו, הגולשים, כלים למען שקיפות בפרסום הודעות פוליטיות. נוכל לדעת מי פירסם את המודעה, כמה כסף הושקע במסע הפרסום ואלו פרסומות מוצגות לאנשים אחרים ברשת החברתית.

להאזנה לראיון לחץ כאן

הדרישות שהציג השבוע משרד הביטחון כתנאי להעברת יחידת המודיעין לנגב מעלות שוב את שאלת התועלת בהעתקת מחנות צבאיים לדרום.

מחקר חדש של חוקרים ממוסד שמואל נאמן בטכניון, בשיתוף אוניברסיטת בן־גוריון בנגב, שפורסם בחודשים האחרונים, גילה כי בין התחזיות האופטימיות לבין המציאות קיים פער מטריד: בעוד המדינה העריכה כי פוטנציאל המעבר לדרום עומד על כ-7,000-6,000 איש ובפועל יעמוד מספרם של  אנשי קבע שיעברו לנגב על בין 2,500 ל-3,600 --  הנה לדעת החוקרים הפרויקט עלול להסתכם בפועל במעבר של כמה מאות בודדות של משרתי קבע בלבד.

כמה ישראלים היו בוחרים לחיות במדינה בה הצפיפות חודרת לכל תחומי החיים, שטחים פתוחים הם במחסור וחלקים גדולים של האוכלוסייה גרים במגדלים הסובלים מבעיות תחזוקה ולוקח שעות להגיע למקום עבודה? כמה ישראלים מוכנים לחיות במדינה בה התשתיות על סף קריסה ובניית בתי הספר מפגרים אחרי מספר הילדים? יש מקום כזה בעולם, או ליתר דיוק מקום כזה הולך ומתהווה. מדובר במדינת ישראל, 2048.

הדרך להתמודד עם הנושא היא מצד אחד לצמצם את הילודה ומצד שני להגדיל את השטח, המצומצם ממילא של מדינת ישראל, ע"י בנייה של איים מלאכותיים וניצול תת הקרקע.

יצרני רכב בעולם נערכים לייצור מיליוני מכוניות חשמליות בשנה, אבל בישראל הממשלה לא התאימה את השוק לשינוי ובכך תורמת להמשך זיהום האוויר. משרד האנרגיה: המשרד פעל לגיבוש תקנים לטעינת רכב חשמלי, ורשות החשמל משלימה בימים אלה את הסדרת הרגולציה.
על פי נתונים שריכזו ,אופירה אילון ועידן ליבס ממוסד שמואל נאמן, במחקרם נסיעה ברכב חשמלי זולה ועולה כשישית מזו של רכב המונע בבנזין או בדיזל. בראש ההמלצות שגובשו בתום הדיון של פורום האנרגיה בטכניון, הוצע לגבש תוכנית לאומית להטמעת תחבורה חשמלית ציבורית ופרטית בישראל. תחבורה ציבורית, בעיקר עירונית, צריכה להיות חשמלית, נקייה ויעילה. שילובה עם תחבורה בינעירונית כרכבות חשמליות, יכולה אף לייתר את הצורך בשני כלי רכב למשפחה. לפי ההמלצות, על התוכנית לכלול יעדים כמותיים, מדדים להצלחה ותקצוב מתאים.

בחמש שנים שחלפו מאז קריסת בטר פלייס גילה עולם הרכב עניין מחודש בהנעת מכוניות בחשמל במקום בבנזין. מדינות רבות משקיעות בהקמת עמדות טעינה לציבור, בהטבות מס, בעזרה ברכישה ואפילו במענקים על בסיס חודשי ישירות לתלוש המשכורת של הנהג. ובישראל קיימת בעיה מהותית של היעדר תשתית טעינה ציבורית ומודעות נמוכה לרכב חשמלי. צוות הסביבה והאנרגיה במוסד נאמן העביר למרכז המידע של הכנסת נתונים מעודכנים בנושא.

במשרד להגנת הסביבה מרוצים מחוק השקיות, שנכנס לתוקף בשנה שעברה ואוסר על חלוקה בחינם של שקיות פלסטיק ברשתות הקמעונאיות. המספרים מראים ירידה חדה בשימוש בשקיות ברשתות השיווק. בנוסף, גם “מדד חוף נקי" השתפר, כשלדברי המשרד 2017 הייתה השנה הנקייה ביותר בחופים ב-12 השנים האחרונות ולחוק השקיות השפעה ניכרת על המדד.

אולם, מספר השקיות שהציבור צורך אינו יכול להוות כשלעצמו מדד. זאת משום שמטרת החוק אינה צמצום מספר השקיות הנצרכות אלא צמצום הנזק שלדעת המחוקקים גורמות אותן שקיות.

העבודה שנעשתה במוסד שמואל נאמן מציגה עד כמה השקיות אינן מהוות מטרד סביבתי כה משמעותי, וכי קיימות דרכים אחרות (במקום קנס כה גבוה על הצבור) שניתן להשתמש בהם על מנת להפחית את השימוש בשקיות.

מחקר חדש של פרופ' רחל אלתרמן מהטכניון מוכיח: המגזר הכפרי־החקלאי בישראל מופלה לרעה כפי שלא מופלה מגזר כפרי באף מדינה מפותחת. קיבוצים ומושבים סובלים מאפליה שלטונית מכוונת שמקורה בדעות קדומות ובדימוי מסולף. כלפי הקיבוצניקים והמושבניקים משתמשים בשפת גינויים המזכירה ולו במעט את השפה שבה תוקפים האנטישמים את היהודים. מתארים אותם עשירי הארץ הסוחטים את הקופה הציבורית וגוזלים פריווילגיות על חשבון אחרים – בשעה שהמציאות הפוכה.

המגזר הכפרי בישראל ,מקיבוצי ספר עד מושבי עולים, נרמס על ידי מדיניות קרקעית של ממשלות ורשויות ומוחלש כלכלית, חברתית הפוליטית. כה מוחלש שוויתר ,בלית ברירה, על מרבית זכויותיו. במחקר נמצא כי "סל הזכויות" לקרקע ודיור של החקלאים בישראל נמוך ב״ 50% עד 80% מ״סל הזכויות" של חקלאים בכמה מדינות OECD כמו פורטוגל, ספרד, צרפת, איטליה, הולנד, פולין והונגריה.

שנת 2017 שברה שיאים בכל מה שקשור למכירה של רכבים היברידיים חסכוניים בדלק. האם שנת 2018 תהיה שנת הפריצה של הרכב החשמלי ?
לדברי פרופ’ אופירה אילון ממוסד שמואל נאמן לחקר מדיניות לאומית, המדינה, נותנת שתי הטבות לרכבים היברידיים: “הראשונה היא מס קניה נמוך, השנייה מקבלת תוקף כאשר מדובר ברכב צמוד מליסינג – אז הנהג מקבל זיכוי חודשי על מאות שקלים על שווי השימוש ברכב".

"הרכב ההיברידי מתקרב כיום ליעילות המקסימלית שהוא יכול להגיע אליה", אומר עידן ליבס, גם הוא ממוסד שמואל נאמן. "היברידי הוא רק שלב בדרך לרכב החשמלי”. אם 2017 הייתה השנה של הרכבים ההיברידיים, לפי ליבס, הרי שהשנה הנוכחית היא שנת מפנה עבור הרכבים החשמליים. “ב- 2018 אנחנו הולכים לראות שינוי בהיצע הרכבים, שיאופיין בכניסתם של הרבה דגמי מיינסטרים ויציאה משוק הנישה"

מחקר חדש קובע כי למעבר בסיסי צה"ל דרומה לא תהיה השפעה
חברתית-כלכלית משמעותית על הנגב: הבסיסים יהיו מנותקים מסביבתם, ואנשי הקבע יתגוררו בפרוורים מבוססים או ביישובים שיקומו עבורם.
זהו המחקר השלישי שמגיע למסקנות דומות

חשבון נפש של קהיליית המחקר בחינוך מתמטי: כך ניתן להגדיר את סיכומו של הכנס השנתי למחקר בחינוך מתמטי שהתקיים בתחילת חודש פברואר במרכז האקדמי לב בירושלים.

פרופ' נצה מובשוביץ-הדר מהטכניון, עמיתת מחקר בכירה במוסד נאמן למחקרי מדיניות לאומית, ולשעבר מנהלת המוזיאון הלאומי למדע (מדעטק), הדגישה בפני מאות המשתתפים את הצורך הדחוף בריענון ועדכון תוכנית הלימודים במתמטיקה בישראל.

בהרצאות ובדיונים התייחסו החוקרים לשינויים הנדרשים בלימודי המתמטיקה מגיל הגן ועד סוף התיכון. חשבון הנפש שעשתה מובשוביץ-הדר אמנם היה מכוון אל עמיתיה החוקרים, אך כדאי שיישמע היטב גם בקרב מקבלי ההחלטות .

מדד ת"א 35 ות"א - 125 - המדדים עם החברות המהותיות ביותר בבורסה - עלו ב -0.52% ו -0.66% בהתאמה, נכון למועד הסגירה.

"ישראל זקוקה להשקעות זרות", אומר שלמה מיטל "התפשטות השחיתות ברמה גבוהה הולכת וגוברת, ועלי להיות חשש למי שעשוי לשקול לשלוח את כספם לישראל".

בשנות ה-60 וה-70 היה בתל אביב, ואולי בישראל כולה, גורד שחקים אחד שהפך למונומט עירוני.

מצוקת קרקעות יצרה בשנים האחרונות תנופה בבניית מגדלי עסקים ומגורים לאורך קו החוף של ישראל.

ימי הסופה בשבוע שעבר הצריכו היערכות של השלטון המקומי . ברגע האמת, חזרו גם הפעם תמונותיהן של המכוניות המשייטות באגמים שנוצרו בגלל הגשם, וזאת בגלל העדר מוכנות, היעדר הבנה של איומי האקלים והעדר תקציבים.

טבע היא ספינת דגל ועוגן לתעשייה מתקדמת של פיתוח מחקר ומוחות מבריקים ויש חשיבות לחפש דרכים להשאיר את טבע בישראל.על בסיס התשתית המצוינת של מפעלים ואנשים שנבנתה במשך עשרות שנים. על הממשלה, בהובלת האוצר ומשרד הכלכלה, להציע כתף חמה לאומית לטבע, כדי שתשאיר בישראל את מירב המחקר, הפיתוח ומפעלי הייצור.

מחקר שנערך ע"י חברת Eco-Finance בשיתוף פעולה עם מוסד שמואל נאמן, בדק ומצא שהנסיעה במנהרות הכרמל מייצרת תועלת חיובית לעומת לכל מסלול נסיעה חלופי, זאת כתוצאה מסיכון בזמן ,כסף, דלק, בלאי רכב, והפחתת זיהום אויר. העבודה הראתה כי שווי התועלות למשתמשי מנהרות הכרמל , בוודאי בשעות שיא אך רק בהן, הנובעות מהחיסכון בדלק ובזמן, גבוה יותר מתעריף האגרה, לפיכך הנסיעה במנהרות הכרמל משתלמת וכלכלית. עוד הראתה העבודה כי נסיעה במנהרות חוסכת מדי שנה למעלה מ 5 מליון ליטרים דלק ומעלה מ-2 מליון שעות עבודה במשק. "תרגום" פליטות המזהמים לשקלים מצביע על חסכון של למעלה מ 5.5 מליון שקלים לתושבי חיפה הודות להפחתת זיהום אויר.

ידיעה זו מסקרת את השינוי (והסיבות לשינוי זה) במחאות בישראל נגד בנייה ופיתוח נדל"ניים - ממחאות שמובלות בעיקר ע"י פעילים סביבתיים, למחאות שמובלות ע"י קבוצות גדולות של אזרחים החוששים מהבנייה המאסיבית סמוך לשכונותיהם.

ההערכות של המדינה על מעבר המוני של אנשי הקרב לדרום מתגלות כאופטימיות מדי: מחקר של חוקרים ממוסד שמואל נאמן בטכניון ומאוניברסיטת בן גוריון קובע כי קיים פוטנציאל למעבר של עד 3000 איש וכי ייתכן שיעברו כמה מאות בלבד. כדי לעמוד ביעדים שקבעה, תיאלץ המדינה לפתות את החיילים בעשרות אלפי שקלים לשנה. לפי המחקר , אנשי הקבע אינם צפויים לתרום באופן משמעותי לפיתוח האיזור.

פיטורי העובדים בירושלים נדחו בשנתיים ועובדי מטה החברה יוכלו לפרוש מרצון ולהינות מפיצויים מוגדלים. עם זאת, ולאור מחקר קודם של מוסד נאמן ע"י דר' גלעד פורטונה ויובל ניב,   קיים חשש שנפילת טבע תפגע בחברות נוספות במשק.

ידיעה זאת מסקרת את ההסכם בין חברת "טבע" לוועד העובדים של החברה, שבמסגרתו יושהו חלק מהפיטורים, כך שיובטח מקום עבודתם של חלק מהעובדים שבסכנת פיטורים, למשך השנתיים הקרובות.

בנוסף לכך, ידיעה זו גם מפרטת אודות דיווח של מוסד שמואל נאמן אודות ההשפעה של חברת "טבע" על הכלכלה הישראלית