ידיעות בעיתונות מ-2013

פרופ' אופירה אילון מסבירה כי הסופה היא חלק משינויי האקלים וכי מדינת ישראל תצטרך להתמודד גם עם סוגיית שינויי האקלים העולמית.

נתונים של מוסד שמואל נאמן בטכניון: רק 10% מהתלמידים לומדים 5 יחידות מתמטיקה; אם יוכל מספר התלמידים הלומדים מדע וטכנולוגיה (כפי שמתכנן משרד החינוך), צפוי מחסור במורים כבר בשנה הבאה ברוב מקצועות המדע והטכנולוגיה.

מגמה חיובית ועלייה במספר החרדים המשתלבים בשוק העבודה ובאקדמיה. מוסד שמואל נאמן מהטכניון למחקר מדיניות לאומית מדרג את מקומות העבודה המועדפים.

מדינת ישראל עומדת בפני תצורה חסרת תקדים של אתגרים קיומיים. ב -7 ביולי 2013, נתכנסה קבוצה של מנהיגים ישראליים במעונו של בן גוריון בתל אביב, שהיו מאוחדים בדאגתם על הסיכונים לעתידה של ישראל בהעדר אסטרטגיה לאומית רחבה ומתוחכמת. מתוך דיונים אלה, הושק תהליך להקמת מסגרת לגיבוש אסטרטגית-על.

הפרויקט מתבצע בראשותו של פרופ' עוזי ארד  ביחד עם  פרופ' זאב תדמור ומר דרור שטרום, עם התמיכה של מוסד נאמן והמרכז הישראלי לתכנון כלכלי, בין השאר.

במסגרת הפרויקט הוקם 'פורום' הכולל כשבעים של ההוגים הפוריים והמוכשרים ביותר של ישראל ממגוון רחב של תחומים. הפורום יפקח  על עבודתם של שלושה צוותי עבודה המתמקדים בתחומי מדינאות, ביטחון ואתגרים בינלאומיים ; כלכלה, חברה ואתגרי משילות ;ומדע, טכנולוגיה וחינוך מדעי טכנולוגי.

מדינת ישראל עומדת בפני תצורה חסרת תקדים של אתגרים קיומיים. ב -7 ביולי 2013, נתכנסה קבוצה של מנהיגים ישראליים במעונו של בן גוריון בתל אביב, שהיו מאוחדים בדאגתם על הסיכונים לעתידה של ישראל בהעדר אסטרטגיה לאומית רחבה ומתוחכמת. מתוך דיונים אלה, הושק תהליך להקמת מסגרת לגיבוש אסטרטגית-על.

הפרויקט מתבצע בראשותו של פרופ' עוזי ארד  ביחד עם  פרופ' זאב תדמור ומר דרור שטרום, עם התמיכה של מוסד נאמן והמרכז הישראלי לתכנון כלכלי, בין השאר.

במסגרת הפרויקט הוקם 'פורום' הכולל כשבעים של ההוגים הפוריים והמוכשרים ביותר של ישראל ממגוון רחב של תחומים. הפורום יפקח  על עבודתם של שלושה צוותי עבודה המתמקדים בתחומי מדינאות, ביטחון ואתגרים בינלאומיים ; כלכלה, חברה ואתגרי משילות ;ומדע, טכנולוגיה וחינוך מדעי טכנולוגי.

בשנים האחרונות יותר ויותר חרדים נכנסים לשוק התעסוקה , ושיעור התעסוקה בקרב הגברים החרדים עומד על 45%  -- זאת בהשוואה לשיעור של 33% לפני כעשור.  אמנם 45% נחשב עדיין לשיעור נמוך למדי,  אך הוא מהווה קפיצה של 28% בהשוואה לשינוי של אחוזים בודדים בלבד בשאר המשק.

כבר שנתיים ממתינה על שולחן הכנסת הצעת חוק, בעקבות המלצות של פורום האנרגיה של מוסד נאמן, לחייב התקנת מערכות סולאריות לחימום מים בכל הבניינים בארץ, ולא רק עד קומה 9. בינתיים נבנים יותר ויותר רבי־קומות בלי דודי שמש, והדיירים ומשק החשמל משלמים את המחיר.

רכב חשמלי יתרום לאיכות הסביבה בישראל פחות מאשר בצרפת ובדנמרק, כך עולה ממחקר שממצאיו פורסמו באחרונה ב-Journal of Environment Protection   ע"י פרופ' אופירה אילון. מטרת המחקר הייתה לקבוע "תג מחיר", שיאפשר לכמת בכסף את התועלות הסביבתיות והבריאותיות של המעבר מכלי רכב מונעים בבנזין ובדיזל לכלי רכב חשמליים. ממצאי המחקר מראים שהמעבר מרכב מונע בנזין או דיזל לרכב חשמלי בישראל יביא לחיסכון (או לתועלת) של 44.34 אירו לכל 10,000 ק"מ של נסועה. הנתון המקביל בדנמרק עומד על 80.64 אירו ובצרפת על 110.79.

מערכות המיחזור הן ברכה כלכלית וחברתית, אך גם תובעות משאבים גדולים ולא פעם מזהמות ופוגעות בסביבה בעצמן, זאת לפני שמביאים בחשבון מיכלי מיחזור ופחי האשפה שחוסמים מדרכות ואת עלויות הקרקע של התעשייה ה"ירוקה".

דו"ח מיוחד של המשרד להגנת הסביבה שהוכן ע"י צוות חוקרים בניהולה של פרופ' אופירה אילון,  מתריע מפני סכנות שינויי האקלים העומדות בפני הרשויות המקומיות בישראל. בין הסכנות: עליית מפלס פני הים שתשפיע על תל אביב, חיפה, הקריות בת ים וערים נוספות, מכות חום שיביאו למוות, התפרצות מחלות, מחסור במי שתיה, שריפות יער ועוד. מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה יעמוד בראש ועדה בהשתתפות משרדי ממשלה נוספים שתוביל את היערכות המדינה לשינויי אקלים.

כתבה של עמי וולנסקי בנושא השכלה גבוהה ותרומתה לפיתוח מדינת ישראל. וולנסקי מציין בכתבה מנתוני המחקר של מוסד שמואל נאמן "ישראל 2028 – חזון ואסטרטגיה למדינת ישראל".

ישראל מדורגת שלישית בעולם בשיעור בעלי תארים אקדמיים ביחס לאוכלוסייה, אבל יותר ויותר צעירים מגלים כי בסיום לימודיהם אין אופק תעסוקתי, וכי הם נותרו עם תעודה ביד וחור בכיס

בשמאל זעמו לגלות את קיומה של מזימה דתית-לאומית להשתלט על הצבא.

בימין טענו כי זוהי קונספירציה נגד קצינים בני הציונות הדתית.

וד"ר ראובן גל, מי שחולל את המהומה, משוכנע ששני הצדדים טועים, אבל מרוצה מקיומו של הוויכוח. 

המאמר מצטט מחקר שערך מכון שמואל נאמן בטכניון בשנת 2008. מסקנת המחקר היא כי השקיות מהוות פחות מ - 1% מהפסולת בישראל. הנתח הנומינלי שלהן אולי קטן, אבל הנראות שלהן בדרכים, בשטחים הפתוחים ובחופים גדולה מאוד, וכך גם הפגיעה בבעלי החיים שמסתבכים בהן ובולעים אותן בטעות. המלצת המחקר היתה להכיל את הטיפול בשקיות תחת חוק האריזות

המחקר, שערך מוסד שמואל נאמן בשיתוף המועצה הלאומית למחקר ופיתוח במשרד המדע, מגלה גם כי חלה ירידה קלה באיכות הפרסומים וכי בשנים 2007-2011 נמצאה ישראל במקום ה-15 במדרג המדינות במדד איכות הפרסומים האקדמיים, בעוד ב-2005 -2001 האקדמיים הייתה במקום ה-12.

מחקר חדש של מוסד שמואל נאמן והמועצה הלאומית למחקר ופיתוח מצא כי בעשור האחרון גדל מספר ההמצאות הייחודיות של מרכזי המו"פ הזרים בישראל בכמות ניכרת והם מהווים כיום נתח משמעותי מתוך סך כל הפעילות ההמצאתית הישראלית. המחקר זיהה מגמת גידול מובהקת לאורך השנים בניכוס קניין רוחני ישראלי לטובת מרכזי המו"פ הזרים באמצעות רכישה של חברות מקומיות. הפטנטים הנרכשים על ידי מרכזי המו"פ הזרים מהווים נתח מהותי מתוך סך כל תיק הפטנטים שלהם בישראל.  

באחרונה התפרסמו ממצאי מחקר שנעשה על ידי מכון שמואל נאמן והמועצה הלאומית למחקר ופיתוח, ופילח רישומי הפטנטים בישראל לפי ייחוסם למקור הרישום. המחקר הראה כי 27% מהפטנטים נרשמו על שם מרכזי הפיתוח הזרים בישראל.

"חברתי המקסימה, סָלְמַה, היא עלמה צעירה בת 23 מהכפר עוספיא, שלא נפרדת שלך?" שאלתי בהיסוס. WattsApp- מהסמארטפון שלה. "אפשר להציץ ברשימת ה "בהחלט, למה לא", היא השיבה, בנדיבות אופיינית".

״אין ספק שיש צדדים חיוביים ברצונן של חברות היי־טק רב־ לאומיות לפעול בישראל, אך יש גם אלמנטים שעלולים לפגוע בנו, ויש לראות התמונה הכוללת״, אומרת דפנה גץ, שערכה מחקר על תפוקת המו״פ בישראל במרכז שמואל נאמן בטכניון.

מחקר חדש של מוסד שמואל נאמן ומשרד המדע חושף את אבות ההמצאה הישראלים - ואת החברות שאליהן ההמצאות מגיעות ■ מספר הפטנטים בישראל ביחס לאוכלוסייה דווקא במגמת ירידה

ד"ר דפנה גץ, שכתבה את המחקר יחד עם ד"ר ערן לק ואמיר חפץ ממוסד שמואל נאמן, מסבירה כי סטארט־אפים, בהיותם חברות קטנות, נפגעו מהמשבר הכלכלי ומירידה בהון הפנוי של קרנות הון סיכון להשקעות.

מחקר של מוסד שמואל נאמן בטכניון והמועצה הלאומית למו"פ שבמשרד המדע, הטכנולוגיה והחלל על מאפייני הפעילות בתחום ההמצאות בישראל מצא כי בשנת 2010 מוקמה ישראל במקום השישי בין מדינות ה-OECD בהגשת בקשות לפטנטים במסלול ה-PCT של ממציאים ביחס לגודל האוכלוסייה.

שני מסמכים שחיברו אנשי הפרויקט המחקרי־התכנוני ״שילוב חרדים בכלכלת ישראל״ במוסד שמואל נאמן למחקר מתקדם בטכניון, בראשות ד״ר ראובן גל, שופכים אור על העובדות. החוקר איליה זטקובצקי מצא, כי אוכלוסיית הסטודנטים החרדים בישראל גדלה בתוך שש שנים ביותר מכפליים – מכ-3,000 בתשס״ו ל-7,350 בתשע״ב – והגיע למסקנה שבשנת הלימודים הקרובה יגיע מספרם לכ-10,000.

חברות המים הישראליות מתמחות כיום בעיקר בפיתוח מוצרים לחקלאות ובמערכות מים עירוניות ■ מחקר שנערך בטכניון מצביע
על הפוטנציאל הגדול הצפוי להן אם ישכילו לפתח טכנולוגיות בקרת איכות וטיהור מים למפעלים בענפי המחצבים, התרופות והמזון

ראש הממשלה יחליט בימים הקרובים אם להקים שני נמלים פרטיים, כפי שדורש משרד התחבורה, או להסתפק באחד, לפי דרישת האוצר - ויכריע היכן יוקם הנמל הראשון ■ ההתלבטות הקשה מלמדת שההחלטה לא תישען על שיקולים מקצועיים בלבד מכיוון שהיא תישא בהשלכות לאומיות ואסטרטגיות

תעשיית טכנולוגיות המים הישראלית הפכה בשנים האחרונות לאחת מהמבוקשות בעולם. נספחים מסחריים בשלל שגרירויות מתעניינים בתוצר שיש לחברות הישראליות להציע ונראה כי גם משרד הכלכלה הבין את הרמז והקים פרויקט ייחודי שייבחן את האתגרים הבאים של החברות בתחום. פרויקט המחקר שנערך בחסות המשרד ובשיתוף מוסד שמואל נאמן ומכון הייצוא יבקש למפות את מפת האתגרים הגלובליים לתעשיית המים הישראלית.

המניע של יוזמי ומקימי התכנית; ד”ר דוד בן טולילה (מכללת גליל המערבי), גיורא שלגי, ד”ר אביגדור זוננשיין וחוה שר (מרפאל), היה הצורך שהועלה ע”י מספר גורמי תעשייה להשקיע בשיפור התחרותיות של התעשייה בצפון בכלל ובגליל בפרט.

ד"ר ראובן גל, ראש פרויקט לשילוב חרדים בטכניון: האופן שבו הממשלה מתנהלת ובעיקר ההתבטאויות של הימים האחרונים, במקום לקדם את העניין יוצרים דווקא את ההפך.

כנס בינלאומי רב משתתפים יתקיים בנושא השימושים הכימיים של הגז הטבעי. הכנס יפתח את תערוכת ישראכם 2013 שתתקיים ב-30 באפריל. התערוכה והכנס יתקיימו בחסות משרד האנרגיה, החברה הישראלית לכימיה והתאחדות התעשיינים. תחת הכותרת "גז טבעי הוא הרבה יותר מדלק זול", יתכנסו תחת קורת גג אחת אישים בעלי שם ממוסדות מחקר מובילים בארה"ב ונציגים של חברות ענק.

על פי דוח מחקר שפרסם מוסד שמואל נאמן בטכניון לפני כשנה והונח בין היתר על שולחנו של פירון, אין התכנות בשלב הזה להפיכת לימודי הליבה לחלק אינטגרלי מתכנית הלימודים החרדית. עם זאת מציע המחקר מודל שיאפשר מסגרת לימודים חוץ בית-ספרית שתאפשר במימון המדינה להורים החפצים בכך, לשלוח את ילדיהם ללימודי ליבה במעין מסגרת לא פורמאלית של לימודים.

העיתון "מקור ראשון", בטאונה של הציונות הדתית, בחר ב-10 ישראלים להם החליט להעניק את "פרס ישראל האלטרנטיבי".  אחד מהעשרה הוא ד"ר ראובן גל, אשר נבחר בזכות תרומתו החברתית.

"בחרנו באנשים. לא בסיסמאות. כי אנחנו מאמינים שבדרך למדינה טובה יותר, אנחנו זקוקים לאנשים טובים באמצע הדרך, כאלה שאפשר לצעוד אחריהם וללמוד ממה שעשו"

בדברי ההסבר נאמר: "בתפקידו הנוכחי, כראש הפרויקט 'שילוב חרדים בכלכלה הישראלית' של מוסד שמואל נאמן למחקרי מדיניות לאומית בטכניון, גל מתמקד בחקר אפשרויות השילוב התעסוקתי של חרדים, ובאספקה יזומה של מידע בנושא זה לקובעי המדיניות. בתפקידו הקודם, המייסד והמנהל הראשון של מנהלת השירות האזרחי-לאומי במשרד ראש הממשלה, הצליח להכפיל את מספר החרדים והערבים, הפטורים משירות צבאי, התורמים לחברה במסגרת שירות אזרחי-לאומי".

מאז פתיחתו בשנת 1923, הטכניון יוצר חדשנות

נושא ה"שיוויון בנטל" מלווה את מדינת ישראל למן הקמתה, ובשנה האחרונה, בעקבות אירועים כגון: ביטול "חוק טל" על ידי בג"ץ בתחילת 2012, הקמת הוועדה לקידום השילוב בשירות והשוויון בנטל ("ועדת פלסנר") והעלאת הנושא לסדר היום הציבורי על ידי מפלגות כמו "יש עתיד", "הבית היהודי" ו"קדימה"- הוא תופס חלק נכבד מן השיח הציבורי.
בנושא הבוער הזה, תעסוק התכנית "בואו נדבר על זה", שתשודר ב10 באפריל 2013, בין השעות 21:00-23:00, ברשת ב' של קול ישראל.

קראו עוד על מה שהולך להיות בשידור, ועל המשתתפים בפאנל התכנית, שתונחה על ידי מיכאל מירו, מנכ"ל קול ישראל.

כאשר מחזור הטכניון של שנת 1957 סיים את לימודיו, חבריו התאגדו וכתבו מכתב תלונה לראש הממשלה שלהם, דוד בן גוריון, שהיה קצת עסוק בבניית אומה. "לא היו מקומות עבודה עבורנו בתחומינו", נזכר גדעון פ. ענבר, מהנדס חשמל שעכשיו בן 79. "אשתי כל הזמן חזרה ואמרה, 'אוי, המצב עגום, עגום, עגום.' "

אם חפצים פרנסי ההשכלה הגבוהה להנגיש איכות ומצוינות אקדמית לכלל החברה ולהימנע מיצירת מעמדות שונים, עליהם למצוא דרך לשלב את הסטודנטים החרדים, המהווים חלק בלתי נפרד מדור העתיד של האקדמיה, בין כותלי המכללות והאוניברסיטאות, תוך רגישות תרבותית התואמת את השקפת עולמם ואת אורח חייהם של בני הקהילה.

תגליות הגז הטבעי של ישראל צפויות להוסיף נקודת אחוז שלמה לצמיחת התמ"ג שלה בשנת 2013, אך האם השימוש בו הוא מוטעה? נדבן, מומחה אנרגיה ויו"ר המכון הישראלי לתכנון כלכלי יוסי הולנדר, חושב כך.

יו"ר המכון הישראלי לתכנון כלכלי, יוסי הולנדר, אמר בפאנל הגז בכנס הרצליה כי הגבלת יצוא הגז תפחית את מחירו בחצי .

ד"ר גלעד פורטונה, עמית מחקר בכיר במוסד שמואל נאמן, אמר כי מאחר ועד כה קיבלנו את הגז ממצרים, ישראל נרדמה בייצור גז משלה, ונהייתה תלותית. על ישראל ליצור תחליפי גז טבעי עבור הייצור המקומי, ולאחר מכן להמשיך את ייצור המוצרים בעזרת גז לשם יצואם. מדובר בנכס ארוך טווח שיאפשר לתעשייה לצמוח.

נשים בענף ההיי-טק מגייסות כסף יותר בקלות, תורמות להצלחת החברות והן עובדות יעילות יותר  ■ אם כך, מדוע רק חמישית מאנשי המחקר והפיתוח בישראל ו - 3% מהמנהלים בעמק הסיליקון הן נשים?

הנושא החם בתקופה זו הוא השוויון בנטל והתערותם של חרדים בשוק העבודה, אלא שמחקרים ועובדות בשטח מלמדים כי בשנים האחרונות יותר ויותר חרדים גם מתגייסים לשירות צבאי וגם יוצאים לעבודה ● אבל יש גם מחקר חדש שפירסם מוסד שמואל נאמן שמציג נתונים מדאיגים: מעסיקים חילונים וגם דתיים-לאומיים לא ששים לקלוט עובדים חרדים ● חנן גרינווד

במהלך 15 השנים האחרונות, מספר היהודים שמביעים אמונה במושגים אי-רציונליים - המוגדרים כאמונות חסרות בסיס במדע - גדל מ 44 אחוזים ל 50% • יהודים ישראליים תומכים פחות במוסדות דתיים ממשלתיים.

מספר החרדים במוסדות להשכלה גבוהה יותר מהוכפל בתוך שש שנים • מחקר שנערך בטכניון מצא כי אף ש-3,500 נשים חרדיות לומדות לתואר אקדמי - הפוטנציאל לשילובן במוסדות להשכלה גבוהה כפול • גברים חרדים, לעומתן, ממצים את הפוטנציאל

נתונים מנפצי מיתוסים שמפרסם מוסד שמואל נאמן, מראים כי חל גידול של מאות אחוזים בגיוס לצבא, לשירות האזרחי ובהשתלבות חרדים בשוק העבודה. ח"כ אורי אורבך לכיכר השבת: "הנתונים לא נכונים, תן לי חמש דקות בהם אנחנו נוכל להסתובב בישיבות ואני מביא לך מאות כאלו שלא לומדים"

מאחורי הקריאה לגיוס נערי הישיבות ושילובם בשוק העבודה לא עומד רק עיקרון ערכי, אלא גם אחד כלכלי. מוסד שמואל נאמן מהטכניון חישב עבור כלכליסט עד כמה המהלך ישתלם למדינה

בחברת BDO זיו־האפט מאמינים כי ניתן להפחית את הבלו על הבנזין ב- 50% מבלי לפגוע בהכנסות המדינה, וכך גם להפחית את מחיר הדלק. הדרך: הפקת נפט. האופן: ההכנסות שיתקבלו ממיסוי רווחי ההפקה יחליפו את ההכנסות ממיסוי צרכני הבנזין. האמצעי: מאגר של פצלי שמן, שלטענת החברה יוכל להניב למדינה 10 מיליארד שקל בשנה

דיון בנושא פצלי השמן שנערך במוסד שמואל נאמן בטכניון לא הסתיים במסקנות חד- משמעיות לגבי נחיצות הפרויקט

שר החינוך, גדעון סער, הודיע על זכייתו של חתן פרס ישראל בתחום האדריכלות והעיצוב לשנת תשע"ג - פרופ' אדם מזור וברך אותו. שר החינוך אישר את המלצת ועדת הפרס בראשות פרופ' דן ריזינגר.

אחד מכל שלושה סטודנטים חרדים לומד משפטים, ואחד מכל חמישה - מינהל עסקים ■ "יותר קשה ללמוד הנדסה מאשר משפטים", מסביר ד"ר ראובן גל ממוסד שמואל נאמן בטכניון את הנהירה למקצועות הכלליים. "הם חושבים שיוכלו להתפרנס היטב, אבל אז מגלים שאין התמחויות ושהשוק מוצף" ■ על המחסור החמור ברופאים ופסיכולוגים חרדים כמעט לא מדברים במגזר

האם ההשכלה הגבוהה זקוקה ליותר תקציבי מחקר ופיתוח בכדי שתוכל לעצור את "בריחת המוחות" ולתרום לכלכלת ישראל ולצמיחה, או שמא מדובר במיתוסים חסרי ביסוס, שבעלי אינטרס מובהק מעוניינים לשווק לציבור בכדי לזכות בכספים נוספים? פרופסור יקיר פלסנר בוחן את הסוגיה לעומקה, ומגיע למסקנות מפתיעות במיוחד

על פי מחקר של מוסד שמואל נאמן בטכניון, שירותים מהווים כ 75%- מהפעילות הכלכלית

של מדינות מפותחות ■ חדשנות בשירותים הוכרה כמנוע יצוא וצמיחה, אך ישראל נמצאת

בפיגור בתחום

על מה בעצם הבחירות האלה? את המצעים המדיניים והכלכליים כבר טחנו בכל מקום, עכשיו הגיע הזמן לשאול את המפלגות מה שחשוב באמת: מה הן חושבות על אבולוציה? איזה סיכוי יש לנו במירוץ החלל מול איראן? ומי ידאג לאנרגיה גרעינית? ארבעה ימים לפני רגע הבחירה, מוסף "הארץ" מציג: השאלון המדעי (ש"ס והבית היהודי סירבו לענות)

את הדברים אמר היום השר לנדאו בפורום המים השלישי שעסק ב-''מים לטבע ושיקום נחלים'', שנערך כיוזמה משותפת של מוסד שמואל נאמן, מכון גרנד למחקר המים בטכניון ורשות המים.  במסגרת הפורום התקיימו דיונים בסוגיות שונות והועלו נושאים רבים שכולם אמורים לסייע בגיבוש מדיניות ארוכת טווח בנוגע להחזרת המים לטבע ושיקום נחלי ארצנו.

שבועות ספורים לאחר תום מבצע "עמוד ענן", הסביר ראש המוסד לשעבר כי ההצהרות על עמידה ביעדים אינן עומדות בקנה אחד עם ההכנות לסבבי לחימה נוספים. "ראש הממשלה הלין על הפסקת 'עופרת יצוקה', אז למה לא הלך עד הסוף כעת?"

התוכנית הרב שנתית בהשכלה הגבוהה נועדה להזרים דם חדש לעורקי המערכת שסבלה משחיקה תקציבית מתמשכת בעשור הקודם, ואולם באוניברסיטאות המחקר עדיין לא ניכרים סימני התאוששות. האם ישראל עומדת לאבד את מעמדה כמובילה עולמית במחקר המדעי?