ידיעות בעיתונות מ-2012

ינאי בשולחן העגול בנושא של אחריות תעסוקתית בתחום ההיי-טק, אשר נערך במסגרת ועידת ישראל לעסקים של "גלובס": "העלייה הרוסית הביאה סטרואידים רציניים לתעשייה בשנות ה-90".

סמנכ"ל כלכלה ברשות המסים: יישומי הרשת החכמה יוכלו לשרת גם את מנגנוני גביית המס. מנהל תחום קלינטק ממשרד המדען הראשי במשרד התמ"ת: "זה מזכיר את המצאת המכונית. אנשים אמרו שהיא לא יודעת לתת שום דבר שסוס לא נותן"

גיורא שלגי תיאר בכנס כיצד תלמידי בית הספר בנו רובוט בעבודת צוות וללא מנהיג מוגדר.

פליטות לאוויר של גזי חממה גורמות בהדרגתיות לשינוי אקלים המתבטא בהמסת קרחונים, עליית מפלס הים (תוך חשש להצפת אזורי חוף מאוכלסים), ושינוי קיצוני במשטר המשקעים בחלקים שונים של כדור הארץ.  פליטות אלה נוצרות כתוצאה מפעילות אנושית בחקלאות, תחבורה, וכן פעילות תעשייתית. ארגונים שוחרי סביבה, משקיעים וצרכנים דורשים פחות זיהום. גם אם ישנם ויכוחים בקהילה הלא-מדעית בדבר קצב שינוי האקלים והמעורבות האנושית בו כתוצאה מפליטות גזי החממה, העולם המדעי ומרבית מקבלי ההחלטות מסמנים את הכיוון של הצורך במעבר לכלכלה דלת פחמן.

מנהלת פארק תעשיות משגב, חברת ״צפונה דרומה״ והמרכז לחדשנות בטכניון פתחו במשגב קורס בנושא חדשנות בתעשייה. בקורס משתתפים מנכ״לים וסמנכ״לים של חברות הפועלות בפארק תעשיות משגב.

סקר חדש מגלה כי ישראל ירדה למקום 23 בעולם במדד הציטוטים, המשמש כלי להערכת איכות הפרסומים. הרופאים בבתי חולים השייכים למלכ"רים – כמו הדסה ושערי צדק – חוקרים יותר, מפרסמים יותר ומגישים יותר בקשות לפטנטים מעמיתיהם.

תרופות ישנות, חומרי ניקוי, מדללי צבע ועוד: דו"ח בטכניון קובע כי למרות שבכל בית אפשר למצוא חומרים מסוכנים, מחצית מהציבור לא מודע לכך. הילדים נמצאים בסיכון הגבוה ביותר, אך הרשויות לא ממהרות לפעול באמצעות רגולציה או פיקוח.

23% מכלל הפרסומים האקדמיים בישראל הם בתחום הרפואה הקלינית. נתונים אלו של המועצה הלאומית למחקר ופיתוח במשרד המדע שנאספו בשיתוף הלמ"ס, מצביעים על היקף גדול יחסית של עיסוק במחקר בקרב רופאים ואולם במדדי האיכות – הסיפור אחר

בעוד שבישראל נשחקו בעשור האחרון תקציבי המחקר הממשלתיים למחקר והפיתוח המדעיים, הגדילו מדינות ערב השקעותיהן במחקר ופיתוח מדעי בעשרות מיליארדי דולרים.

היעדר תהליך סדור לקבלת אישורים למיזמים שונים המוצעים לכריית פצלי שמן ולניצולם כמקור להפקת דלקים נוזליים וכן חוסר תיאום בין משרדי הממשלה הנוגעים בדבר – בעיה משמעותית של רגולציה - מכבידים מאד כיום על היזמים המעוניינים לפעול בתחום הזה בישראל. זו המסקנה המוסכמת המרכזית אליה הגיע "פורום האנרגיה" שקיים על כך דיון-מומחים מיוחד, באמצע אוקטובר.

פרופ' אופירה אילון הציגה במהלך "כנס חיפה לקלינטק בשרות התעשייה" שכיום, יותר מאי פעם, הביקוש לתחום הקלינטק הולך וגדל דווקא בשל המצב הבעייתי שנגרם ע"י התעשייה במשך השנים. כמו כן הוצגו הכלים הרגולטיביים המצויים בידי הממשלה לעידוד השימוש בטכנולוגיות סביבתיות 

מר יחזקאל פרקש ממוסד נאמן נבחר ע"י אתר "לדעת" כאחד מ-50 האנשים ש"עשו את שנת תשע"ב" בקטגוריית "מתנדבים למען הכלל"

מתוך אתר "לדעת":
רבים מכירים את חזקי פרקש מחיפה, כקמב"ץ של זק"א באזור הצפון.
מסתבר כי בשנה האחרונה פעילותו בתחום העזרה לציבור החרדי, לא נפלה מפעילותו בזק"א.
פרקש החל לרכז את נושא ההתנדבות בשירות הלאומי למגזר החרדי במיוחד בנושא 'והדרת פני זקן' של המשרד לאזרחים ותיקים,
זאת במקביל להיות פעיל במוסד שמואל נאמן בטכניון בחיפה. פעילותיו למען הכלל, הן כנראה חלק מהדי אן איי של האיש.

מרכז השלטון המקומי שמח לצרף לשורותיו את גב' טל גולדרט כמרכזת תכנית "תג הסביבה".

ועידת Israel Executive Forum תתקיים בנובמבר בהרצליה, ובין השאר ישתתפו בה מנכ"ל טאואר-ג'אז ראסל אלווגנר ובכירים מברודקום, Microsemi וסנדיסק

"חוקרים מצויינים, עבודה מחקרית מעמיקה והיעדרה של אג'נדה מגזרית כלשהי - זו הנוסחה שלנו וזה המנדט שלנו." כך מסביר פרופסור עמרי רנד, המנכ"ל החדש של מוסד שמואל נאמן, את משנתו ואת משנת המוסד שהחל לנהל. "המוניטין של מוסד שמואל נאמן נובעים מהיותו מוסד בלתי תלוי ונטול הטיות, שאפשר לסמוך על מחקריו ועל מסקנות חוקריו".

בעולם מתפעלים מהטמפרמנט התוסס של אומת הסטארט אפ, אבל אצלנו סבורים רבים שנזקם של המימושים בחברות ההזנק עולה על תועלתם, ומייחלים להקמת חברות ענק שבסיסן בישראל. מה באמת ישרת טוב יותר את המשק, נושאות מטוסים או סירות מירוץ?

סקר שפירסמה בימים אלה הות"ת מלמד על מהפך בהשכלה הגבוהה בישראל.

בעשור האחרון זינק מספרם של החרדים הנכנסים לשוק העבודה בכ-28%

עשרות משתתפים הגיעו למפגש חשיפה לאקדמיה שנערך בטבריה

השעה 20:00 , יום שלישי פעמיים כי טוב והמרכז לצעירים בטבריה שוקק חיים.
עשרות גברים חרדים מגיעים אל המרכז לצעירים, לכנס ראשון בטבריה, המציג את המסלולים לתואר ראשון של המכללה האקדמית כנרת, ואת מסלול הלימודים המיוחד המיועד לציבור החרדי.

במסגרת תוכנית המלגות של הות"ת תחלק המדינה לסטודנטים חרדים הלוואות שיהפכו למלגות עם סיום לימודיהם. המתווה נבחר נוכח שיעור הנשירה הגבוה של סטודנטים חרדים, שעומד על כ־50% בשנת המכינה או בשנה הראשונה ללימודיהם -  כפי שפורסם בדו"ח של מוסד שמואל נאמן ממרץ האחרון.

הטכניון ממשיך לעשות כותרות, רבים שאלו כיצד אוניברסיטה ישראלית קטנה הפכה למעצמה בעלת השפעה של 60 מיליארד דולר על המשק הישראלי, והפיכתו מאחד המתמקד בחקלאות לאחד המבוסס על היי טק - במילים אחרות, מ ג'אפה לג'אווה. 

הספר, אומת טכניון, הנכתב על ידי פרופ' אמנון פרנקל ושלמה מיטל, עמיתי מחקר בכירים מוסד שמואל נאמן בטכניון למחקר מתקדם במדע וטכנולוגיה, מספר כיצד מדעני טכניון, תרמו לעולם, תגליות המובילות לטיפול בסרטן ואלצהיימר וחידושים אינספור המעשירים את חייהם של אנשים בכל מקום - זכייה בפרסי נובל בדרך.

בהקדמה לספר, נשיא המדינה שמעון פרס, אומר, "זה היה מזל שהטכניון נוסד לפני הקמתה של מדינת ישראל, ועזר לנו להתכונן לעתיד."
כן נידונו בספר חברות ההזנק הרבות שנובעות מחוקרי טכניון ובוגרים, ועובדות הכוללות:
• יותר משני שלישים, מהחברות הישראליות הנסחרות בבורסת הנאסד"ק טק הכבדות יש בוגרי טכניון כמייסדים או מנהלים בכירים.
• יש יותר חברות מישראל המופיעות בנאסד"ק מאשר מצרפת, גרמניה ובריטניה גם יחד.
• 17 אחוזים מבוגרי טכניון, עובדים בחברות הזנק הייטק, - פי שלושה מהשיעור הכללי.

עלייה בתעסוקה במגזר החרדי

את הדברים אמר השר במהלך כנס משגב השני לתעשיות קלאסיות, שהתקיים ביובלים שבמשגב. בכנס השתתפו בכירים בכלכלה ובאקדמיה ובהם עודד טירה, יו״ר פניציה ישראל-אמריקה, ישראל מקוב, יו״ר גיוון אימגיינג, אבי חסון המדען הראשי במשרד התמ״ת ופרופ' מרים ארז מנהלת המרכז לחדשנות בטכניון וכלת פרס ישראל.

דו"ח המבוסס על נתוני בנק ישראל מראה כי במשך תקופה של 10 שנים חלה עלייה של 27% בעובדים חרדים גברים, אך האחוז עדיין נמוך בהרבה מהממוצע הארצי.

בדיקה של מוסד "שמואל נאמן" השייך לטכניון מצאה כי שיעור התעסוקה של הגברים החרדים בגילאי 54-25 הגיע בין 2002 ל-2011 לכ-46%. בקרב נשים חרדיות, שיעור התעסוקה בשנים האחרונות חצה בקצת את רף ה-50%

אם אהבתם את אומת הסטראט-אפ, ספר חדש זה יסקרן אתכם: אומת הטכניון: תרומת הטכניון לישראל ולעולם.

כותבים: פרופ' אמנון פרנקל ופרופ' שלמה מיטל.

חברות סטארט אפ זריזות ורזות, בלי סיפון ומעקה, קמות ונסגרות – המוצלחות נמכרות מעבר לים. כיצד בונים לצדן ספינות דגל תעשייתיות יציבות שיכולות לפרנס אלפי משפחות ולנווט את כלכלת ישראל לחוף מבטחים?

יונתן קורפל מודאג מהתשתיות במדינה ומהשפעתן השלילית על רמת ההיי-טק

180 מיליון שקל יושקעו עד 2016 בתוכנית המח"ר לשילוב חרדים באקדמיה של משרד החינוך. 10 אוניבסיטאות פתחו שלוחות ייחודיות, והסטודנטים יקבלו מלגות. הכל כדי שייכנסו לבסוף לשוק העבודה

נתונים שהתקבלו בלשכת המדען הראשי מצביעים על פער של 20% בין הפריון של עובדי היי־טק בישראל לזה של מקביליהם בארה"ב ■ המדען הראשי אבי חסון החליט להקים ועדה בראשות צבי אקשטיין, לשעבר המשנה לנגיד בנק ישראל, שתבדוק את הסיבות לפערי הפריון

הרב יחזקאל פוגל שייסד מוסד הכשרה מקצועית לחרדים אומר כי מחסור במימון מעכב את שילוב החרדים באקדמיה.

לפי דו"ח של מוסד שמואל נאמן בטכניון מספר הסטודנטים החרדים גדל פי 5 בעשור האחרון

השר שלום שמחון: ״הדרך להצלחתה של התעשייה הישראלית היא ביצירת תמהיל נכון בין התעשייה המסורתית לתעשיית ההייטק״

נציגי אכ"א מציעים להפחית את גיל הגיוס למסלולים חרדיים ל-20 ולבטל את שלב ב'  מינהלת השי"ל: להאריך את תקופת השירות האזרחי-לאומי  יוג'ין קנדל: גזר למשרתים ומקל למשתמטים. מזהיר: שיעור ההשתתפות הנמוך בעבודה - איום קיומי.

כנס משגב לתעשיות קלאסיות בישראל, יתקיים ביום שלישי הקרוב, ה-12 ביוני ביובלים שבגליל. הכנס, המתקיים זו השנה השנייה ברציפות, יעמוד השנה בסימן דוח ישראל 2028.

ועדת קש"ב עוסקת בגיוס חרדים וערבים, אך נציגים רשמיים מהמגזרים לא מתייצבים בדיונים - יצחק רביץ ביטל השתתפות בהוראת בית הגראי"ל, עו"ד וינרוט בעיקר הקשיב

מחקר שנערך באונ' חיפה מלמד כי תווית סביבתית על מוצרים משפרת את תחושת הצרכן והופכת משמעותית יותר ויותר בשיקולי צריכה.

הכנס יתקיים ב-12 ביוני. גיורא שלגי ישתתף מטעם מוסד נאמן.

ד״ר אשר בשירי גדל במשפחה ברוכת ילדים בשכונה ב׳ בבאר־שבע, וכשבחר ללמוד רפואה זכה בסיוע של קרן אייסף הבינלאומית.

פרסומו של פרופ' יער מ-2006, "מדע וטכנולוגיה בתודעה הישראלית" צוטט בפרק ה-7 של דו"ח Science and Engineering Indicators 2012 של ה-NSF (אנגלית)

ד"ר ראובן גל - ראש צוות שילוב חרדים בטכניון מדבר על המצב המבולגן שבו נמצא חוק טל בשל העובדה כי אף אחד לא יודע מה יהיה גורל הממשלה. לדעתו ביטול חוק טל יהיה בכייה לדורות

כשהמולטימדיה משתלבת בעיצוב: TNN טלקום הקימה חדר ישיבות מתוחכם להנהלת מוסד שמואל נאמן למחקרי מדיניות לאומית. סכום העסקה: 230 אלף ש"ח

מאמר הסוקר את מקומם של דלקים ביולוגיים בעצמאות האנרגטית של מדינת ישראל. המאמר מצטט את העבודה שנעשתה בנושא ע"י צוות הסביבה והאנרגיה במוסד שמואל נאמן בשנת 2008

מאמר דעה- הדרך לחסוך במים

הכתבה מציגה בנתונים את התרומה הייחודית של בית הטכניון למשק באמצעות בוגריו באה לידי ביטוי הן בכמות הגדולה של ההון האנושי אשר נוצר בין כותלי המוסד במהלך עשרות השנים מאז הקמתו והן באיכות הגבוהה של בוגריו אשר מאפשרת את השתלבותם והובלתם את ענפי הצמיחה במשק בישראל.

עשרות אנשי רוח חתמו על עצומה נגד היוזמה לאפשר לישראלים שעזבו את הארץ להצביע בבחירות לכנסת: "רומסים את הדמוקרטיה".

משלחת של גופים הפועלים בתחום דיור בר השגה בבוסטון ביקרה בארץ והופתעה לרעה מה"פטנטים" המקומיים.

הישג היסטורי לרבבות חרדיות עם הכרתו של שר החינוך ב'מבחני סאלד' כבגרות. וכמו בכל הישג, צפה שאלת הקרדיט: למי מגיע שכר שיחה נאה? ולמי שכר פעולה מאחורי הקלעים?

ההשקעה ביצירת הון אנושי בטכניון מניבה שיעורי תשואה שנתיים בגובה של 76-197 אחוז לפחות ובמונחים מוחלטים תשואה של 35-60 מיליארד דולר במהלך 50 שנות מחזור.

איך אפשר למקסם את המוכנות שלנו לאתגרים שיעמדו בפני העולם עקב שינויי האקלים?

המלחמה המסחרית הבאה כבר החלה: היא אכזרית ומחייבת השקעות של מאות מיליארדי דולרים במחקר, בפיתוח ובתביעות ענק. היא הצמיחה שוק משני שניזון ממנה, ושואבת חברות סטארט־אפ, תאגידי ענק ומוסדות אקדמיים. כל אחד נאבק על זכויות, בלעדיות ותמלוגים במוצר שאי אפשר לראות בעיניים או למשש באצבעות - אבל הוא בעל ערך כלכלי עצום. כך נבנה העולם עתיר הידע והטכנולוגיה שבו אנחנו חיים.

בדיון בועדת משנה של ועדת חוץ ובטחון טענו נציגי צה"ל, כי אם היינו מקבלים שיפוי תקציבי היינו מגייסים עוד הרבה חרדים.

ביטול חוק טל בתקופה קשה זו של יחסי הרוב החילוני עם המיעוט החרדי יש בו את כל החסרונות שניתן לחשוב עליהם ואף לא יתרון אחד – מלבד מענה למתלהמים

המוח היהודי כבר לא ישראלי: אלפי צעירים עוזבים לחיים אחרים וטובים יותר בחו"ל.

ועדת הריכוזיות צפויה לפרסם בקרוב את מסקנותיה, ובכנס שנערך השבוע במוסד שמואל נאמן תמכו המשתתפים במסקנותיה העיקריות, אך העלו גם הסתייגויות; לדבריהם, "התחרות החופשית היא הבסיס לצדק החברתי"

בעקבות התחקיר שפורסם אתמול ב"עובדה" מספרים גורמים בכנסת על הלחץ המופעל על חברי כנסת להיות בקשר עם לוביסטים. "כל מה שפורסם בתחקיר כבר ידוע"

התנועה לאיכות השלטון: רוב העיתונים טענו שאין בעיית ריכוזיות ושמדובר בנושא זניח ופופוליסטי

חוקרי הטכניון בחיפה : ההשקעה ביצירת הון אנושי בטכניון מניבה תשואה שנתית של 76-197 אחוז לפחות

"מדובר בהשקעה ללא סיכון" נכתב במחקר שבדק את התשואה של יוצאי המוסד הטכנולוגי מול ההשקעה בחינוך.זוכה פרס נובל הישראלי, דן שכטמן אינו לבד

בסך הכול, עומדת התפוקה של הבוגרים הללו על לפחות 21 מיליארד דולרים לכל מחזור לימודים בטכניון – כך עולה ממחקר שנערך על ידי חוקרים מהמוסד האקדמי ● זאת, מתוך תשואה של בין 35 ל-60 מיליארד דולרים לכל מחזור ● עוד נתגלה במחקר, כי 14% מעובדי ההיי-טק בארץ הם בוגרי הטכניון וכי כ-18% מהבוגרים עבדו או עובדים בסטארט-אפים

"אם השוק היה מתמחר נכון את הסיכון, אז הריבית על החוב היתה גבוהה הרבה יותר והתמריץ לבנות פירמידות היה מתבטל", סבור ברנע

ירום אריאב, מנכ"ל משרד האוצר לשעבר, חשף בכנס ריכוזיות דיונים בין האוצר ובנק ישראל: "כשליהמן נפל, היה חשש שהמערכת הפיננסית בישראל תקרוס" ■ על המחאה: "ביטאה מיאוס מריכוז העושר בידי מעטים"

ח"כ וילף: "מעריב" הפך לפלטפורמה של מאבק באלו שמתנגדים לריכוזיות; האחזקה של הטייקונים בכלי תקשורת נועדה לשמר את חוסר התחרותיות

אבי חסון התריע מפני התדרדרות ההשקעה במחקר ופיתוח בישראל במהלך כנס הרצליה ואמר כי "ללא השקעה רציפה וודאית לא ניתן להמשיך ולהוביל את המקום שלנו בהוצאה למו"פ לנפש ביחס לעולם"

אחרי שהמחאה החברתית ודו"ח טרכטנברג חשפו את הצורך הקיומי בישראל בדיור בר־השגה, מפתיע שגם את ההגדרה הפשוטה של המונח הזה שפועלת בכל העולם, משרד האוצר הצליח להרוס

חוק טל, המסדיר את נושא קבלת הפטור משירות צבאי לתלמידי ישיבות, עלה השבוע לדיון בכנסת, אלא שהסכמה לא נראית באופק. חצי שנה נותרה לתחולת החוק, ואם הצדדים לא יתגמשו, ייתכן שעל כך תיפול הממשלה; נתונים מעניינים שנחשפו בוועדת החוץ והביטחון מעידים על גידול משמעותי במספר החרדים שמתגייסים לצבא ולשירות לאומי; וגם - מדוע שאלקין יהיה מעוניין לתמוך בחוק לשון הרע? סיכום השבוע בכנסת

המים של המחר

העולם נשען על תעשיות עתירות מים, שזקוקות לפתרונות שייעלו את השימוש במשאב היקר הזה, כמו למשל תעשיית הגז שמתפתחת בישראל בצעדי ענק. פרויקט משולב של ניוטק, מוסד נאמן ומכון היצוא יציג ממצאים ראשונים בכנס במכון היצוא.

"אסור לתעשיית המים הישראלית לנוח על זרי הדפנה, אלא עליה להמשיך לפעול לביצור מובילותה בעולם". את הדברים האלה אמרה דיתה ברוניצקי, מנכ"לית ענקית האנרגיה הגיאותרמית אורמת, בכנס סביבה ותעשייה שקיים באחרונה העיתון הכלכלי דה מרקר . הדברים נאמרו במסגרת דיון על עתיד התעשייה הישראלית.

גם בניוטק, מכון היצוא ומוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית סבורים שאי אפשר לשקוט על השמרים, ולכן הם פועלים ביחד להגביר את כוח התחרות של תעשיית המים הישראלית בעולם. אחד הפרויקטים שלהם נועד למפות מגזרים תעשייתיים עתירי מים, שזקוקים לפיתוחים טכנולוגיים חדשניים כדי להתייעל ואפילו ממש לשרוד עסקית.  

מדובר בפרויקט מחקרי שהחל בסוף יולי 2011 ועתיד ככל הנראה להימשך שנה, בהובלתו של ד"ר גלעד (גילי) פורטונה, ראש המרכז למצוינות תעשייתית, ועמית מחקר בכיר במוסד נאמן. פורטונה מביא איתו ניסיון עשיר בתעשייה הישראלית, עם תפקידים בכירים בעברו בטבע ובכי"ל, והוא מהיזמים שעומדים מאחורי חברת טיהור המים המצליחה אקוויז. לצידו מרכזת את הפרויקט עוזרת המחקר שירי פרוינד קורן.

על אף התגברות הפעילות בתחום אנרגיית הרוח, הנושא עדיין מדשדש בשל סיבות תכנוניות, ביטחוניות, פוליטיות, סביבתיות וכמובן כספיות. כיצד מתמסמס ענף האנרגיות המתחדשות.

עליה בשריפות, גידול בהצפות, הגירה המונית לישראל ופלישת מינים מזיקים. כשבעולם לא מצליחים לעצור את שינויי האקלים, גם בישראל מבינים שיש צורך להסתגל לשינויים העתידיים. דוח מומחים שהוגש למשרד להגנת הסביבה מציג את המשמעויות

הירוקים חוששים כי הקטנת התקציב ב-30 מיליון שקל תמנע הערכות להתחממות כדוה"א. "גם התקציב המקורי לא יספיק להשגת היעד"

מס שקיות

משרד התמ"ת מוביל מהלך לגביית כסף עבור שקיות הניילון המשמשות לאריזת מוצרים בסופרמרקטים.

המטרה: לצמצם את הנזק לסביבה.

במהלך שקט, ללא דיון ציבורי פומבי, החליטה הממשלה עבור הצרכן הישראלי כי החל מהשבוע לא יימכרו עוד נורות הליבון השכיחות והמוכרות - אלא רק נורות חסכוניות ויקרות יותר ■ האם החיסכון בחשמל מצדיק התערבות ממשלתית חריגה בחופש הצרכני - ומה המשמעויות הכלכליות, הסביבתיות והבריאותיות של ההחלטה

באיזו דרך אנחנו רוצים לעצב את הערים שלנו – כעסק כלכלי או עם הפנים לתושבים?