השפעת תאריך התפוגה וסוג התווית על בזבוז מזון
בזבוז מזון הוא בזבוז משאבי מים, אנרגיה, חומרים שנדרשים לייצורו, ובעת הטיפול בפסולת- נפלטים מזהמים למים, לקרקע ולאוויר. מחקר שנערך בקרב משפחות חיפאיות ע"י פרופ' אופירה אילון ועמיתים מצא כי למעלה ממחצית מפסולת המזון מורכבת ממזון ראוי למאכל, כשחלקו נובע מאי הבנת תוויות התפוגה
הטיפול בפסולת עירונית מוצקה בישראל
בישראל מיוצרות מדי שנה כשישה מיליון טונות פסולת עירונית מוצקה, ורובה מופנית להטמנה. המאמר שופך אור על משק הפסולת בישראל, ומציג ממצאים לגבי חסמים מרכזיים בטיפול בפסולת עירונית מוצקה, אסטרטגיה להסרת החסמים ומאיצי ערך להשגת מטרת האסדרה – צמצום הפסולת המופנית להטמנה.
חוסר ההגיון במשבר ההצפות
מידי חורף אנחנו שומעים על קריסת תשתיות ניקוז עירוניות כתוצאה מגשמים עזים, אולם תקציב כל רשויות הניקוז בישראל לשנת 2020 עומד על 55 מיליון שקל בלבד בעוד שרק בנהריה, עלות הנזקים בינואר 2020 מוערכת בכ-300 מיליון שקל
ישראל כבר לא מתייבשת?
במאמר זה שהתפרסם ב-The Marker, פרופ' אופירה אילון מבקרת את ממשלת ישראל על חוסר יחס ראוי לצריכת מים במדינת ישראל. פרופ' אופירה אילון מציינת נתונים שמצביעים על אפשרות למחסור עתידי במים בישראל, וקוראת לממשלת ישראל להעלות את המודעות הציבורית לבעיית המים, ולהשקעה במציאת פתרונות טכנולוגיים לבעיה זו.
כך יכולה ישראל להרוויח ממשבר האקלים
ישראל מתהדרת בידע הטכנולוגי שלה, והייתה בין המדינות הראשונות שחתמו על הסכם פריז, אבל בפועל - צריכת האנרגיה בישראל רק עולה ושיעור האנרגיות המתחדשות נותר נמוך. חבל שבגלל חוסר תשומת לב נפספס את ההזדמנויות שנוצרות בימים אלו.
מעודדים בזבוז בשם הגז הטבעי
בשנים קודמות, לקראת ימי שרב, יצא קול קורא מחברת החשמל שממש התחנן שנשתדל לא להפעיל את מכשירי החשמל הלא נחוצים - בגל החום האחרון השתנתה המנגינה. הסיבות לכך מתוארות במאמר/
מידע לציבור יסייע בצמצום זיהום האוויר
אם יסופק לנו מידע, נוכל, כצרכנים, להבין טוב יותר את משמעות מעשינו ולחפש דרכים כדי לשפר את הביצועים שלנו במטרה לצמצם עלויות ולצמצם את פליטת המזהמים.
קנס של 240 מיליון שקל על הציבור
בעקבות יוזמת השר להגנת הסביבה, מר עמיר פרץ, לגבות 60 אגורות על כל שקית פלסטיק שהציבור יצרוך בסופרמרקט, כתבה פרופ' אילון טור אשר מצביע על חוק שעלותו לציבור גבוהה, אך התועלת מוטלת בספק.
שהוזלת הנפט לא תרדים אותנו
מדינות אופ״ק, ארגון המדינות המייצאות נפט, החליטו בשבוע שעבר שלא להפחית את תפוקת הנפט. המשמעות, בעולם של ביקוש והיצע, היא ירידת מחירים. למה התקבלה החלטה כזו?
לא להוריד את מחיר החשמל
בעידן של יוקר מחיה מעיק, בעידן של מחאה חברתית וזעקת מעמד הביניים להפחתה במחירים מסבירה פרופ' אילון מדוע לא יהיה זה נכון להוריד את מחיר החשמל.
שקיות הפלסטיק הן לא הסיבה לזיהום בישראל
צמצום השימוש בשקיות נשיאה מפלסטיק הן נושא פופולרי בישראל כבר מ-2007, ללא הצדקה - הנזק לו הן גורמות הרבה פחות משמעותי משחושבים. הצעות החוק בנושא מיותרות גם הן, אפשר לצמצם את השימוש בשקיות בעזרת חינוך והסברה תוך שיתוף פעולה של רשתות השיווק.
למנף את שינויי האקלים
ישראל היא אולי שחקן קטן בכל הקשור לפליטות גזי חממה, אך היא יכולה להיות גורם משמעותי בייצוא ידע וטכנולוגיות הקשורות להסתגלות לשינויי אקלים – שיטות השקיה חסכוניות, תכנון רגיש למים, בנייה ירוקה וטכנולוגיות סולאריות.
כששמים את האקונומיקה ליד הדגנים
לא צריך להזמין הדברה כדי להיחשף לרעלים. הם נמצאים בארון, במכולת וגם בגן הילדים. הכתובת כבר מזמן על הקיר, רק צריך שמישהו יקרא אותה.
למה צריך מדענים אם לא מקשיבים להם?
הממשלה מייקרת את התחבורה הציבורית והחלב בקרטון בניגוד גמור למה שממליצים החוקרים. האירופאים, לעומת זאת, מקדישים סכומי עתק לחקר הסביבה במסגרת תוכנית המחקר החדשה 2020 HORIZON.
איך יזרום הגז הישראלי?
המדינה מנסה לקדם הקמת שני מתקנים יבשתיים לקליטת הגז, אך תושבי האזורים שנבחרו למיקום המתקנים מתנגדים משיקולים בטיחותיים וסביבתיים. נראה שהקמת אסדה צפה בים עשוייה לפתור את הבעיה.
הפרדת פסולת: תתחילו במוסדות ובמפעלים
המדינה מסתמכת על רצונם הטוב של האזרחים להפריד בין פסולת יבשה לרטובה. למה לא לאלץ את העסקים הגדולים, ואפילו את הצבא ובתי הכלא, להתחיל את המהפכה?
חלומות מהזבל
אם רוצים להתמודד עם בעיית הפרדת הפסולת האורגנית ולגרום למשקי הבית להפריד את הפסולת במקור, יש לתת לעסקים הגדולים להתניע את התהליך
החור השחור של הגז
יש הרבה שאלות שצריכות תשובות מהותיות, ונדרשת עבודה חסרת פניות שתבחן את הפוטנציאל ואת יכולת המשק לקלוט את הגז
