מוסד שמואל נאמן נבחר על ידי הבנק העולמי להכין פרק עבור הדו"ח לפיתוח כלכלי לשנת 2016. הגדרת הנושא המקורית היא: ‘Best Practices and Lessons Learned in ICT Sector Innovation: A Case Study of Israel’ המחקר, שנערך בהובלת ד"ר דפנה גץ, מנתח כיצד מדיניות ממשלת ישראל תרמה לפיתוחה של מערכת אקולוגית ((Eco-system תוססת שעוררה שיעור גבוה של חדשנות טכנולוגית (לדוגמה – VoIP, תוכנות אבטחה) ויזמות, והוא מתאר את הסביבה העסקית והיזמית שנוצרה.
מהעבודה נגזרו המלצות רלוונטיות למדינות שהן לקוחות הבנק העולמי, החל ממדינות מתפתחות בעלות ההכנסה בינונית כגון "שווקים מתעוררים", ועובר בכלכלות בעלות הכנסה נמוכה, כלכלות שהן קטנות בגודלן או כלכלות מאותגרות.
מדיניות ממשלת ישראל סייעה להתניע פיתוח של מגזר ה-ICT כמו גם את תעשיית ההיי-טק בישראל. המערכת המשולבת של מגזר ה-ICT הישראלית נבנתה בהדרגה באזורי תל אביב וחיפה, בעיקר לאור העובדה ששניהם קרובים למוסדות אקדמיים מובילים: הטכניון ואוניברסיטת תל אביב. חברות במערכת זו הן מוטות יצוא בעיקרן. כמו כן, נראה כי ככל שענפי ה-ICT צמחו וגדלו, חברות רב לאומיות שמחפשות טכנולוגיה חדשנית קנו חברות הזנק קטנות והקימו מרכזי מו"פ מקומיים.
בפרק מתוארים חמישה מקרים של חברותICT הפעילות בישראל וכיצד חברות סטארט-אפ התפתחו במגזר ה–ICT. תובנה מרכזית אחת היא שלכל היזמים היה ניסיון רב בנושאי תקשורת שונים, מחשבים ותוכנה, מהשירות הצבאי שלהם או מעבודה בחברה גדולה בתעשייה. הם הצטיינו ביצירת רשת חברתית שעזרה להם בשיווק ובגיוס הכסף, וכולם היו מסורים למיזם באופן מוחלט והתמקדו במטרה שהציבו לעצמם. בד"כ קדם להקמת החברה, זיהוי צורך אמיתי בשוק.
בין הלקחים שמדינות מתפתחות ושווקים מתעוררים יכולים ללמוד מהניסיון הישראלי: טיפוח מוקד יזמי, שיגדל לכדי מערכת משולבת של חדשנות.
להלן קישור למסמך רקע של הבנק העולמי לשנת 2016, העוסק בפיתוח כלכלי וחברתי של העולם, שכותרתו היא: הישגים הנובעים משימוש בטכנולוגיה דיגיטלית (ספרתית): לינק
שם הדו"ח של הבנק העולמי: WDR 2016 Internet for Development
ד"ר דפנה גץ ואליעזר שיין הציגו את המחקר על ה – ICT בישראל. הם הראו כי מערכת של מגזר ה- ICTיכולה להיבנות במדינות מתפתחות בתנאי שהמשאבים הנדרשים מושקעים במערכת החינוך.
